מתי החלו לחפש חיים מחוץ לכדור הארץ? מה מחפשים היום ובאילו אֶמצעים? ומה הסיכוי שתנחת ברחוב שלנו חללית חייזרים כמו בסרטים? קיצור תולדות האַסטרוֹבּיוֹלוֹגיה   כתבה: בת-שבע וגון-גלמידי, גליליאו צעיר | סרטון: סוכנות החלל הישראלית בשיתוף עם ערוץ הילדים   ראש גדול, גוף דקיק וידיים ארוכות? יְצורים ירוקים קטנים ושובבים או מפלצת רירית אֵימתנית?

לקראת יום המדע הישראלי בהובלת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שיערך ביום שלישי ה-12 במאי, בואו לקבל הצצה לאחד הפרויקטים המלהיבים והחדשניים בתחום החלל בארץ, אשר מנוהל ומתוכנן על ידי תלמידים בני 16 – 17: מיקרו-לוויין שנועד לחקור את האטמוספירה של כדור הארץ.    עשרה חודשים חלפו מאז לוויין דוכיפת 1 שוגר לחלל בהצלחה, הישג חסר תקדים בתחום הלוויינות הזעירה, במיוחד לאור העובדה שהינו פרי מחקר ופיתח של תלמידי תיכון (המ

מאת: אבי בליזובסקי, הידען   החללית מסנג'ר שוגרה ב-3 באוגוסט 2004 אך הגיעה אל יעודה במסע עקלקל. במהלך שש שנים וחצי נדרשו שישה מעברים על פני כדור הארץ, נוגה וכוכב חמה עצמו, במעין משחק ביליארד קוסמי, חמש הצתות מנועים ו- 16 תמרונים ותיקוני מהירות, וכל זאת כדי להציב את מרקורי מסנג'ר במסלול קבוע סביב כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. ההתייצבות הסופית של מסנג'ר במסלול סביב כוכב חמה הייתה רק ב-17 במארס 2011.

כנס החלל העולמי (IAC), אחד האירועים החשובים בעולם בתחום החלל, מגיע לירושלים באוקטובר השנה ויובל על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל. בכינוס האביב של ועדת ההיגוי הבינלאומית של הפדרציה (IPC Spring Meeting), שהתקיים בשבוע שעבר בפריז נבחרו המחקרים שיוצגו בכנס. לכנס הוגשו שיא של 132 תקצירי מאמרים ישראלים בנושאים שונים – מחינוך והעשרה ועד למאמרים מקצועיים בתחום החלל ואלפי תקצירים מהעולם כולו שמתחרים על ההזדמנות להציג את עבודתם  בכנס בירושלים.

מהו אורכה של היממה על כוכב הלכת שבתאי? לכאורה מדובר בשאלה בסיסית בחקר החלל: עבור מרבית כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, אורך היממה הוא נתון פיזיקלי ברור וחד משמעי. אך בשבתאי המצב שונה ואפילו היום, בשנת 2015, אין בידי המדענים מידע ודאי בנוגע לזמן הסיבוב העצמי – המהווה את אורך היממה – של כוכב לכת זה.

לראות את כדור הארץ נשקף מחלון החדר, לשהות כמה דקות בחלל החיצוֹן או לצאת לטיסה בספינת חלל שמַקיפה את כדור הארץ. אל תמהרו לארוז את המזוודות, יעברו עוד שנים רבות עד שטיול בחללית יהיה זָמין כמו נסיעה ברכבת

מאה שנים  לאחר שאיינשטיין הציע את תורת היחסות נמצאה הוכחה נוספת לתיאוריה זאת.

לראשונה מזה שנתיים, ביום שישי הקרוב, יהיה ניתן לחזות מישראל בליקוי חמה.

מי יכול להיות אַסטרוֹנאוּט? מה כוללת ההכשרה לתפקיד? איך עוזרים לגוף להסתגל לתנאים המיוחדים בחלל? המסע לחלל מתחיל כאן

התאריך להגשת התקצירים המדעיים לכנס ה- IAC הוארך ל- 5.3.2015. לקראת כנס ה- IAC, כנס האסטרונאוטיקה הבין-לאומי היוקרתי שיתקיים השנה בירושלים, הוגשו כבר אלפי הצעות מרחבי העולם להצגת פרויקטים ומחקרים בתחום החלל. אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין בבמה חד פעמית להציג באחד הכנסים החשובים בעולם בתחום חקר החלל ותעשיותיו, להגיש תקציר מדעי עד יום חמישי, ה- 5 במרץ.

סילוני מים הניתזים מפני השטח הנקבובי, הקשה והקר של השביט, התרכובות האורגניות שנמצאו בו וחידת הדיונות המשונות שנצפו על פניו – כל אלה הם חלק מניתוח ממצאי רוזטה המסקרנים   מאת: ד"ר יגאל פת-אל   מדענים ברחבי העולם עוד מצפים להתעוררותה של ה

מי היו האַסטרוֹנאוּטית, הקוֹסמונאוּטית והטייקוּנאוּטית הראשונות? מי הייתה האסטרונאוטית הראשונה שהֵטיסה מעבּוֹרת חלל? ומי האסטרונאוטית ששברה שלושה שיאים? הכוכבות באות

את המקום הראשון באולימפיאדת רמון לחטיבות ביניים, בה התמודדו בחודשים האחרונים 270 קבוצות, בהן למעלה מ-4,000 תלמידים, חלקו השנה שני בתי ספר מאותו הרחוב בירושלים. חבר השופטים לא הצליח להכריע איזה מהפתרונות שהוצגו טוב יותר וקבע כי בית הספר התורני הימלפארב ובית הספר החילוני בויאר זוכים שניהם במקום הראשון. האולימפיאדה מתקיימת כיוזמה משותפת של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע (זו השנה העשירית).

רק לפני כשבועיים עבר אסטרואיד במרחק מזערי מעל רומניה והזכיר שוב עד כמה פגיע וחשוף כדור הארץ לפגיעות אסטרואידים.  מאמר חדש של ד"ר דוד פולישוק שפורסם באחרונה, עתיד לשנות את כל מה שהניחו אסטרונומים עד כה על מבנה אסטרואידים. במאמר הציג פולישוק את תוצאות מחקרו שהראה לראשונה כי לאסטרואידים - סלעי ענק המקיפים את השמש - מבנה פנימי כה חלש עד שאינו יכול לעמוד בפני תנועת סיבוב מהיר של האסטרואיד. מחקר זה מוכיח את התיאוריה כי אסטרואידים אינם גוף מונוליטי העשוי מקשה אחת אלא למעשה אסופה של סלעים המוחזקת יחד.