מזל שהיום כבר לא האחד באפריל, אחרת הדיאלוג בסרטון היה עלול להישמע מופרך. "פגי, אין לי מגן", אמר בחמישי האחרון מפקד תחנת החלל הבינלאומית שיין קימברו לאסטרונאוטית פגי וויטסון, תוך שהוא מתכוון למתקן שאמור היה להיות מותקן בחלקה החיצוני של התחנה ולהגן מפני פסולת חלל. "מה?!" היא שואלת בקשר, "איפה הוא?"   את התשובה לשאלתה אפשר היה לזהות בשידור חי של מצלמות תחנת החלל. התברר כי מגן הפסולת השתחרר וריחף מחוץ להישג ידם של האסטרונאוטים ובכך הפך לפסולת בעצמו.   

ב-5 באפריל, הפרויקט השאפתני "טלסקופ אופק האירועים" מתכוון לכוון תשעה טלסקופים מכל קצוות העולם לחור השחור שבמרכז הגלקסיה שלנו

במדור כוכבים בחוץ אנחנו מגישים לכם בדרך כלל חטיפים ויזואליים מהחלל ושאר הפתעות. אז ברור שמזה לא יכלנו להתעלם: קבלו את ספריית התמונות והווידאו של נאס"א שהתפרסמה השבוע. מאחורי השם הצנוע הזה איחדה נאס"א כשישים אוספים, בבחירה מוקפדת של יותר מ- 140 אלף תמונות, סרטונים וקבצי אודיו תחת אתר אחד עם שורת חיפוש.    אפשר לנבור בהיסטוריה של מסע האדם בחלל ומדעי כדור הארץ, לרפרף בין האייטמים החדשים או הפופולאריים ביותר, וליהנות מאיכות קבצים מקסימלית. הנה כמה בחירות שיעידו על הגיוון:    

דוח חדש של סוכנות החלל האירופית חושף נתונים מדאיגים לגבי היקף פסולת החלל

מכתשים מרהיבים, קמטי הרים, עמקים יפהפים עם אדוות חול על פני דיונות רכות… אסטרונאוט שיטוס מעל מאדים ככל הנראה לא יראה את כל אלה. זאת בשל האטמוספרה הסמיכה, הגדושה באבק.    התצלומים המרהיבים באמת של נופי מאדים הם צילומי סטילס שעוברים ניתוח ועיבוד דיגיטלי, כמו 50 אלף התצלומים שנלקחו ב- 12 השנים האחרונות על דידי מצלמת HiRISE של נאס"א. נאס"א העמידה לרשות הציבור את הגרסה התלת-ממדית של הצילומים האלה ועתה, חובב חלל פיני בשם יאן פיורדמן הפך אותם לסרט דינמי מרהיב ביפיו ללא צורך במשקפי תלת ממד.   

הכרזות על טיסות מאוישות לירח ב-2017 והצהרות על תחנות חלל פרטיות בירח ב-2020 – בתעשיית החלל הפרטית והציבורית הירח נעשה יעד קרוב מתמיד

שבעת כוכבי הלכת הארציים שהתגלו בפברואר ממשיכים להסעיר את הקהילה המדעית. להיתכנות החיים, מסתבר, יש שני צדדים למטבע

לוויין התלמידים אינו עוד פרויקט חינוכי לתלמידים חובבי חלל, אלא משימה מדעית ראשונה מסוגה המשתלבת בפרויקט מחקר של האיחוד האירופי

      מאז הגיע החללית ג'ונו לכוכב הלכת צדק היא הספיקה להקיף אותו 4 פעמים, כשהפעם האחרונה הייתה ב- 2 בפברואר. מאז היא הספיקה לשדר תמונות כמו זו:      

  התלמידים הישראלים שואפים גבוה: לוויין התלמידים הזעיר "דוכיפת 2", מיזם של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועיריית הרצליה, ישוגר ביום שלישי, ה- 18 באפריל 2017 בשעה 18:11 (שעון ישראל) לתחנת החלל הבין-לאומית עם נחיל של 28 לוויינים זעירים מהעולם. מטרת נחיל הלוויינים תהיה למפות את התרמוספֵרה, מיפוי שיסייע בין השאר בהעברת אותות GPS. דוכיפת 2 הוא לוויין התלמידים היחיד שישוגר, בעוד שאר הלוויינים נבנו בידי סטודנטים וחוקרים מהעולם.

מהן האפשרויות העומדות בפני מי שמעוניין בקריירה אקדמית בתחום החלל? ומה לגבי מי שרוצה ללמד את התחום? פרויקט מיוחד

תמיד מפתיע אותנו מחדש כאשר אנחנו נתקלים בסדרת צילומים מעוררי השראה של אסטרונאוטים על גבי תחנת החלל הבינלאומית. לכאורה זה כלל לא אמור להפתיע, לאור העובדה שמושאי הצילום הם מלכתחילה כה מרהיבים ובלתי רגילים ונדמה שכל מה שדרוש זה לקחת כמה שיעורי צילום, לכוון את המצלמה וללחוץ על הכפתור. אבל כשמגיעים צילומים כמו אלה של האסטרונאוט ד"ר דון פטיט שיש בהם נשמה יתרה, אנחנו לא יכולים שלא להתפעל ולהתרגש.   

סביב כוכב קטן וקר בהרבה משלנו, ובמרחק 40 שנות אור מאתנו, מצטופפת לה שכונת כוכבי לכת. מה הסיכוי שהיא מאוכלסת בחיים?

מה חדש בתעשיית החלל הישראלית והעולמית? מה קורה בחזית משימות החיפוש אחר חיים במערכת השמש? אילו הבדלים התגלו בין מארק קלי ואחיו התאום סקוט, שחזר משהות בת שנה בחלל?   למי שמעוניין להתעדכן וללמוד בכל מה שקורה בתחום החלל יש כיום יחסית מעט מקורות בעברית. אז לצד אתר סוכנות החלל זה, יש לנו כמה המלצות בשבילכם (בהנחה שאינכם מכירים עדיין):