חם לכם כאן בקיץ? תגידו תודה שאתם לא חיים ב-KELT-9b, אחד מכוכבי הלכת החריגים ביותר שהתגלו עד כה

חלק שלישי ואחרון בסדרת הכתבות על השתלבות באחד התחומים המרתקים בעולם

לפני שקאסיני צללה אל המסלולים הקרובים והאחרונים סביב כוכב הלכת שבתאי, היא הספיקה לצלם כמה תקריבים חסרי תקדים של שולי הטבעות העיקריות. אחת התופעות המרהיבות של טבעות שבתאי היא הגלים שנוצרים על פניהן כתוצאה מכוח המשיכה של ירחו של שבתאי, דפניס.    את דפניס, שצולם ממרחק של כשלושים אלף קילומטר, ניתן לראות כשהוא מציץ במרווח קילר (Keeler Gap). הוא אמנם ירח קטן יחסית בקוטר 8 קילומטרים, אך תוך כדי מסלול סביב שבתאי המסה שלו מספיקה כדי ליצור גלים בחלקיקי האבק והקרח המרכיבים את הטבעות.  

ה-Parker Solar Probe תהיה החללית הראשונה שתגיע לאטמוספרה החיצונית של השמש, שם תעמוד בעומסי חום של למעלה מ-1,400 מעלות, והכול בניסיון להבין את המנגנונים שמאחורי הרוחות והסופות הסולאריות – ולהזהיר את האנושות מפניהן

ממצאים ראשונים של החללית ג'ונו חושפים שדה מגנטי חזק מהצפוי, אטמוספרה עמוקה וסופות אדירות בקטבי כוכב הלכת

לאחר שהושלמה בנייתו, נפרדת היום ישראל מוונוס, הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה, שייצא למשגר בגיאנה הצרפתית

פעילות אנושית משנה את מזג האוויר בכדה"א, אבל כעת מסתבר שאנחנו משנים את "מזג האוויר" גם בחלל

משימות מאוישות למאדים עתידות להפוך את החלל ממקום שבו בני אדם עובדים, למקום שבו בני אדם עובדים ו… פשוט חיים לטווח ארוך. מסע בן 21 חודשים למאדים והשהות הארוכה שם, שלא לדבר על תכניות למשימות מאוישות ארוכות יותר בעתיד, כל אלה גורמים למדענים לקחת בחשבון היבט מרכזי בחיי אנוש, שבדרך כלל לא מדברים עליו בהקשר של חלל: סקס ורבייה.   

הגילויים המרגשים האחרונים בירחים הקרחיים במערכת השמש מחדדים את הצורך בטכנולוגיה שתצליח לחקור את פני השטח עצמם

דוכיפת 2, לוויין התלמידים הישראלי, נשלח היום אל מסלולו בחלל מתחנת החלל הבינלאומית. הלוויין, מיזם של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ועיריית הרצליה, שוגר לפני חודש במטרה למפות את שכבה חיצונית באטמוספירה (תרמוספירה), מיפוי שיסייע בין השאר בשיפור של העברת אותותGPS. בתוך זמן קצר צפוי הלוויין להתחיל לשגר אותות לכדור הארץ ובמהלך הלילה, בסביבות השעה 23:00, לעבור מעל ישראל כך שהאותות ייקלטו גם כאן.

היום לפני 115 שנה התגלה מבין שרידי ספינת משא סמוך לאי היווני אנטיקיתרה, מעין סלע ברונזה עם גלגלי שיניים. במבט ראשון, מבין פסלים רבים ועבודות אמנות מרשימות, הוא נראה כאחד הפריטים הפחות מרשימים שחולצו מהספינה הרומאית, שבשנת 70 לספירה עשתה את דרכה מאנטוליה לאיטליה וטבעה בדרך. אך במבט נוסף ניתן היה להבחין כבר אז, בשנת 1902, כי מדובר במנגנון מורכב הכולל עשרות חלקיקים. ברבות השנים, המנגנון התגלה כמחשב אנלוגי עתיק, אלא שאיש עדיין לא ידע לשם מה בדיוק הוא נועד.

מאיץ החלקיקים, ססמי, ישמש חוקרים ממדינות האזור במגוון תחומים מדעיים

תחרות הסרטים הקצרים, SSFX של אוניברסיטת קווין מארי בלונדון, מזמינה יוצרי סרטים מרחבי העולם לשלב קולות מהחלל בסרטיהם ולהשתתף בתחרות נושאת פרסים בשווי 2,000 ליש"ט. את הסרטים ניתן להגיש עד ה- 3 ביולי 2017.   

"הכוכב הכחול" - the blue planet - הוא שם נרדף לכדור הארץ שלנו בשל שפע האוקיינוסים, אך בהתחשב בעובדה שבכל רגע נתון, קרוב לשבעים אחוז מהעולם שלנו מכוסה עננים, אפשר היה גם לקרוא לו "הכוכב המעונן". בכך הם עשויים להיות מטרד עבור מדענים שמנסים לצפות בכדור הארץ באמצעות לווייני חישה מרחוק. אבל לעתים עננים הם בדיוק מה שמדענים רוצים לראות מהחלל.