לאחר השיגור המוצלח ברביעי של המשגר ההודי PSLV-C37, אפשר לדווח כי מבין 102 הלוויינים ששוגרו שני הלוויינים הישראלים, שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, נכנסו למסלול ופועלים כשורה.  מאחורי הידיעה היבשה לכאורה הזו, מסתתר למעשה פלא גדול. 102 לוויינים, מספר שיא של לוויינים ששוגרו אי פעם בשיגור אחד, שולחו לדרכם בגובה 500 ק"מ תוך חמש דקות, במרווחי זמן של 20 שניות זה מזה.

לאחר ניסיון לא מוצלח אחד אתמול, חברת התעופה לחלל ספייס-אקס תנסה היום (16:38 שעון ישראל) שוב לשגר את מטען האספקה של נאס"א בקפסולת "דראגון" על גבי משגר פאלקון 9 ואתם יכולים לצפות בשידור החי כאן.  

מעוניינים להשתלב בחקר או תעשיית החלל אבל אינכם יודעים מאין להתחיל? שאלנו בעבורכם את בכירי התעשייה והאקדמיה בארץ כיצד עושים זאת. כתבה ראשונה בסדרה

אחד הפיתוחים יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה במיוחד והשני הוא מעבדה הנושאת 4 ניסויים בהם חוקים ישלטו באמצעות אפליקציה

 נסו לנחש אם הסיפור הבא אמיתי או שמא אגדה אורבנית: בתקופת המרוץ לחלל נאס"א השקיעה הון עתק בפיתוח עט לשימוש האסטרונאוטים שלה; עט משוכלל שיוכל לפעול היטב גם במצב של מיקרו-כבידה. ואילו הסובייטים? הם פשוט השכילו להשתמש בעיפרון!   

הדור הרביעי של טכנולוגיית תקשורת סלולרית מגיע לאנטרקטיקה בזכות מיזם ישראלי, נובלסאט

תנועה במהירות האור בסרטי מדע בדיוני נראית כמו נסיעה לילית רגילה-אך-מהירה, הכוללת אפקט מריחה של הכוכבים מסביב. ממש לא סיפור גדול. אבל מה באמת היה קורה לתפיסת הזמן והמרחב לו היינו נעים במהירות האור?   

הלוויין הישראלי למטרות איכות סביבה, פרי שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית מבסס את ישראל בחזית טכנולוגיית החלל בעולם

הסוכנויות חתמו היום על הסכם שנועד לבחון פיתוח ייחודי של חברת סטמראד, שנועד להגן על אסטרונאוטים במאדים

במהלך שבוע החלל הישראלי ארבעת האסטרונאוטים שהזמינה סוכנות החלל הישראלית יסיירו במרכזי הפעילות ברחבי הארץ ויעניקו לקהל הרחב הרצאות על חייהם ומקצועם המרתק

תצפיות, סדנאות, הרצאות ופעילויות לכל המשפחה: כל המידע על אירועי שבוע החלל ברחבי הארץ בין ראשון 29.1.17 לחמישי 2.2.17

כאשר צוות אפולו 17 צילם בדרך לירח את כדור הארץ ב- 7 בדצמבר, 1972, זו הפכה להיות אחת התמונות שזכו לפרסום ולהפצה הנרחבים ביותר בהיסטוריה. אפשר להבין מדוע. הצילום, שזכה לשם "הגולה הכחולה" (The Blue Marble) חשף את העולם הגדול כקפסולה מרוכזת ויפהפייה של יבשות וימים עטופים בשכבת אטמוספרה עדינה אך דינמית.   

ישנם סיפורים שמתבקש לעשות מהם סרט הוליוודי. בתחילת שנות השישים, כשבארה"ב עוד היתה נהוגה הפרדה גזעית מעוגנת בחוק ברוב מדינות הדרום, והדרך לשוויון זכויות לנשים עוד היתה ארוכה, שלוש נשים אפרו-אמריקאיות השתלבו כמתמטיקאיות בנאס"א והיו מעורבות בתכנון שיגור האסטרונאוט האמריקאי הראשון לחלל.   

הננו-לוויין, פרי שיתוף פעולה בין האקדמיה, התעשיה וסוכנות החלל הישראלית, עומד להיות פלטפורמת מחקר ייחודית עבור חוקרים ישראלים