מהו הדבר המסוכן ביותר על הירח?

1Le_Voyage_dans_la_lune.jpg

מאז ומעולם חלם האדם להגיע לירח. למעשה, את סיפור המדע הבדיוני הראשון על מסע לירח לא כתב ז'ול ורן, כפי שרבים חושבים, אלא הרטוריקן היווני לוקיאנוס מסָמוסאטה לפני כמעט 2,000 שנה. כבר בשנת 1683 הציע בישוף ג'ון וילקינס להתיישב בירח, ובשנות ה-50 של המאה ה-20 הכינה ממשלת ארצות הברית תכניות מפורטות לבסיסים צבאיים ויישובים אזרחיים על אדמת הירח. אבל דווקא הנחיתות על הירח של תוכנית אפולו הבהירו לנו שהחלום הזה הוא סוג של סיוט, לפחות בטכנולוגיה הנוכחית שלנו.

אז מהי הסכנה הגדולה ביותר למתיישבי הירח?

נתחיל מהברור מאליו: מטאוריטים. ראיתם פעם את הירח? אפילו מכדור הארץ אפשר לראות שהוא מצולק כולו. מאחר שלירח אין אלא שיירי אטמוספרה, כל מטאוריט מזערי שנלכד בכוח הכבידה שלו פוגע בפני השטח. כאן בכדור הארץ רוב המטאוריטים הקטנים נשרפים באטמוספרה. כך הם הופכים למטאורים, אותם "כוכבים נופלים" שאנו מביעים משאלה כשאנו רואים אותם בשמי הלילה. אך בירח המשאלה היחידה שעלינו להביע היא שהמטאוריט לא ייפול לנו על הראש, כי במהירויות כאלה אבן מזערית יכולה להרוג אתכם וגרגיר אבק יכול לקרוע את חליפת החלל שלכם.

וזה יהיה חבל מאוד, כי אתם זקוקים לחליפת החלל שלכם. ראשית, על הירח אין אוויר. שנית, הירח מסתובב על צירו לאט מאוד, על כן היום והלילה נמשכים כשבועיים, וגם אין לו אטמוספרה שתקרין בחזרה לחלל חלק מקרינת השמש, או עננים שילכדו את החום. פירושו של דבר הוא שבמהלך ה"יום", כלומר כשאתם בצד הירח הפונה לשמש, הטמפרטורה מטפסת ל-127 מעלות צלזיוס וב"לילה" היא צונחת ל-173 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. ללא חליפה, אתם תקפאו או תתאדו.

אבל חכו, מזג האוויר והמטאוריטים הם האויבים שלכם ביומיום; בטווח הארוך, היריב המר ביותר הוא הקרינה. הירח קר ואין לו ליבה נוזלית של ברזל מותך כמו ליבת כדור הארץ. כשהברזל הנוזלי שבכדור הארץ מסתובב עם הכדור כולו, הוא מייצר שדה מגנטי המגן עלינו מפני חלקיקים טעונים הנפלטים מהשמש ומגופים הנמצאים מחוץ למערכת השמש. על הירח אין הגנה כזאת, וגם חליפת החלל לא מספקת הגנה מלאה מפני נזקי הקרינה, ואלה רבים: עקרות, סיכוי מוגבר לסרטן, פגיעה במערכת העצבים המרכזית ואפילו מוות.

אז איך בכל זאת אפשר לחיות על הירח?