האדם בחלל: ממבט לשמיים לנוכחות אנושית בעולמות רחוקים

יורי גגארין עושה את מה שמעטים העזו לחלום: חוצה את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות, מגיע לחלל עם החללית ווסטוק, ומשלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שהוא חוזר בשלום לארצו, ברית המועצות. קבלו עשר עובדות מפתיעות

הקוסמונאוט אלכסיי ליאונוב יוצא מהחללית ווסחוד 2 ומבצע לראשונה בהיסטוריה הליכת חלל. לאחר שליאונוב סיים את לבצע הליכת החלל התקדימית, הוא התקשה לחזור לחללית מכיוון שחליפת החלל שלו התנפחה כתוצאה מלחץ האוויר, והוא לא הצליח לעבור דרך פתח החללית. לבסוף, לאחר מאמצים רבים, הצליח להידחק חזרה פנימה. פעילות חוץ-רכבית היא עניין מסוכן למדי בשל אפשרות של קריעת חליפת החלל בעקבות מגע עם רכב החלל או פגיעה של חפץ כלשהו, כמו גם התנגשות עם ״זבל״ חלל – שיירים של לוויינים ועצמים קטנים אחרים המקיפים את כדור-הארץ.

החללית האמריקנית אפולו 11 עושה היסטוריה לאחר שהיא נוחתת בהצלחה על הירח, וניל ארמסטרונג מניח לראשונה את כף רגלו על אדמת הלוויין האפור של כדור-הארץ: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק אדיר לאנושות״, היו מילותיו הראשונות. אלא שזמן קצר קודם לכן האירוע ההיסטורי היה יכול להיגמר באסון, כשבאז אלדרין וניל ארמסטרונג התקשו למצוא אתר נוח על הירח עבור רכב הנחיתה, והדלק החל לאזול. ארמסטרונג היה בעברו טייס ניסוי מנוסה ומוכשר, והוא השלים את משימת הנחיתה בהצלחה. גם פה מילותיו בלתי נשכחות: ״יוסטון, כאן בסיס השלווה, הנשר נחת״. ההישג האדיר נחשב על ידי רבים עד היום למהלך שהכריע את המרוץ לחלל מול הסובייטים.

תחנת החלל הראשונה, סאליוט 1, שוגרה על ידי בריה"מ בעודה לא מאוישת והצוות הראשון שהגיע אליה לא הצליח להיכנס לתוכה מכיוון שכשל לעגון. הצוות השני, ששוגר בחללית סויוז 11, שהה על סיפון התחנה 23 ימים אך המשימה נגמרה באסון לאחר ששסתום האחדת הלחץ בקפסולה שהחזירה את שלושת הקוסמונואטים נפתח לפני הזמן המיועד. האוויר בחללית שוחרר, ועם חזרת הקפסולה התברר שכל הצוות מת בדרך חזרה. בעקבות זאת כל המשימות לתחנה הושעו, ומספר חודשים לאחר מכן התפרקה תחנת החלל בכניסתה לאטמוספרה.

עם חזרתה של החללית אפולו 17 ממשימתה על פני הירח, מגיעה לסיומה תכנית אפולו של נאס״א. אפולו 17 – השיגור ה-11 של בני אדם לירח – הייתה המשימה המאוישת האחרונה מעבר למסלול כדור הארץ. תוכנית אפולו הסתיימה על רקע עלויותיה האדירות: בתחילת שנות השישים, ההערכה הייתה כי התוכנית תעלה 7 מיליארד דולר, אך העלות הסופית של כל התוכנית האמירה ל-23 מיליארד דולר. שלוש משימות נוספות תוכננו – אפולו 18, 19 ו-20 – אך צמצום בתקציב הוביל לביטולן ולמעבר לעידן מעבורות החלל.

תחנת החלל האמריקנית הראשונה סקיילאב משוגרת למסלול הקפה סביב כדור-ארץ. בזמן שיגורה ניתק מהתחנה מגן המיקרו-מטאוריטים שלה, וכתוצאה התחנה לא יכלה לייצר אנרגיה ולסוות את הטמפרטורות הנמוכות של החלל. הצוות הראשון שהגיע לסקיילאב טיפל בבעיה והתקין מגן חדש. בשנות פעילותה, שלושה צוותים של אסטרונאוטים שוגרה אליה למשימות מחקר ממושכות. תחנת החלל כללה בין היתר מעבדה ומצפה כוכבים, ונבחנה בה לראשונה שהייה ממשוכת של בני אדם בחלל. ב-1979 חדרה התחנה לאמטוספרה ושרידיה התרסקו באוסטרליה.

ארצות הברית משגרת לחלל את מעבורת החלל הראשונה, קולומביה. היתה זו המעבורת הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה של חקר החלל, והיא היתה החללית הראשונה ששוגרה לחלל כשהיא מאוישת, מבלי שתקדים אותה טיסת ניסוי בלתי מאוישת. למעבורת זו צורפו לאחר מכן גם המעבורות צ׳לנג׳ר, דיסקברי, אטלנטס ואנדבר. המעבורת קולומביה ביצעה בסך הכל 28 משימות עד אסון התפרקותה באטמוספרה ב-2003. באסון זה נהרגו שבעה אסטרונאוטים, וביניהם גם אל״מ אילן רימון – האסטרונאוט הישראלי הראשון.

אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר מזעזע את ארצות הברית והעולם. 73 שניות לאחר המראתה ממרכז החלל קנדי בפלורידה, התפוצצה המעבורת באוויר. שבעת אנשי צוותה נספו מייד. החקירה שלאחר האסון זיהתה אטם שנפגם בשל הטמפרטורה הנמוכה ביום השיגור, כך שגזים נפלטו ממנו וחיממו את מכל הדלק הנוזלי הגדול עד התפוצצותו. היה זה האסון הראשון של נאס״א שלא התרחש על פני הקרקע, והוא הביא לקרקוע טיסות המעבורות לתקופה של שנה וחצי.המסקנות מחקירת האסון הכבד הובילו לשינויים מרחיקי לכת בתכנית החלל של ארצות הברית. בין היתר השיגורים של המעבורות צומצמו מפעם בשבועיים לפעם בחודשיים.

ברית המועצות משגרת את מעבורת החלל בוראן (סופת שלג) לטיסת מבחן יחידה, ללא צוות. המעבורת פותחה כמענה סובייטי לתוכנית מעבורות החלל של ארה״ב. כשבוראן נחשפה לראשונה התגלה הדמיון הרב שלה למעבורת החלל קולומביה, ורבים העריכו שפיתוחה היה תוצר של ריגול. אלא שכיום ידוע שכל המערכות הפנימיים היו פיתוחים עצמאיים של תוכנית החלל הסובייטית, ושהדמיון החיצוני בצורה ובצבעי המעבורות כנראה נבע מצרכים ממשיים, אווירודינאמיים אחרים. ב-2002 נהרסה המעבורת בהתמוטטות האנגר שגרמה למותם של 8 בני אדם. ניתן לקנות כיום חלקים מדגם האב של בוראן באינטרנט.

תחילת שיתוף הפעולה בין תוכנית מעבורות החלל של ארה״ב ופרויקט תחנת החלל מיר הרוסית. שיתוף הפעולה הרוסי-אמריקאי כלל שיגור 11 מעבורות לתחנת החלל מיר, כחלק מניסיונה של ארה״ב ללמוד מניסיון רוסיה בשהייה ממושכת בחלל וכחלק מחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. התוכנית, שצמחה מתוך הסכם בין נשיא ארה״ב ג׳ורג׳ וו. בוש ונשיא רוסיה בוריס ילצין ב-1992, אפשרה לארה״ב לתמוך במימון תוכנית החלל הרוסית הבלתי יציבה שלא באופן ישיר, ותרמה לשיתופי פעולה נוספים בין המדינות, ובראש ובראשונה בניית תחנת החלל הבינלאומית.

הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית משוגר למסלולו. רכיב זה, הקרוי ״זאריה״, סיפק כוח חשמלי, מקום איחסון והנעה בתהליך הראשון של איסוף חלקי התחנה ובנייתה. תחנת החלל הבינלאומית – העצם המלאכותי הגדול ביותר המקיף את כדור-הארץ – היא למעשה שילוב של תחנות חלל שתוכננו בנפרד על ידי ארצות הברית, רוסיה, אירופה ויפן. עם תום בנייתה, התחנה מורכבת כיום מ-15 יחידות מדוחסות אוויר, 16 לוחות סולריים גדולים ו-4 לוחות קטנים יותר. אסטרונאוטים הקדישו כ-155 הליכות חלל, שהצטברו ליותר מ-973 שעות של פעילות חוץ-רכבית, לבניי התחנה.

16 ימים נשאנו עינינו לחלל, כאשר האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, עופף לו חסר משקל יחד עם ששת אנשי צוות מעבורת הקולומביה, מספר כמה הוא מתרגש להגשים חלום. בתום המסע התפרקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספרה וכל הצוות נספה. האסון הכבד הדהד ברחבי העולם. משימתו הראשונה של רמון בחלל היתה אמורה להיות האחרונה של המעבורת ואיש לא שיער שכך זה יסתיים. בעקבות האסון, צי המעבורות קורקע. ועדת חקירה שהוקמה לאחר מכן מצאה ליקויים מנהלתיים וטכניים שהובילו להתפרקות. 

סין משגרת לראשונה חללית מאוישת לחלל - שנג'ואו 5 - ובה הטייקונאוט הסיני הראשון יאנג ליוואי. שיגור זה סימן את הצטרפות סין למועדון המדינות שהצליחו להטיס אדם לחלל באופן עצמאי, 42 שנה אחרי רוסיה (ברית המועצות) וארצות הברית. התוכנית הסינית הראשונה לשיגור אדם לחלל החלה כבר ב-1968 אבל היא בוטלה בשל העדר תקציבים. תוכנית החלל שנג׳ואו (בסינית: ספינת אלוהית) החלה ב-1992, כשארבע הטיסות הראשונות היו לא מאוישות. המטרה המרכזית של התוכנית היתה יצירת תחנת חלל סינית מאוישת.

הליכת חלל ראשונה לטייקונאוט סיני, במסגרת משימת שנג'ואו 7. הייתה זו המשימה השלישית המאוישת של סין לחלל, שלראשונה כללה שלושה אנשי צוות. מי שביצע את הליכת החלל היה הטייקונאוט ג׳אי ג׳יגאנג, שבילה בחלל 21 דקות בסך הכל. בין היתר הוא החזיר אל תוך החללית דגימות שנחשפו לתנאי החלל כחלק מניסוי מדעי, ביצע מספר תמרונים וכמובן נופף בדגל סין.

נחיתתה של המעבורת אטלנטיס לאחר משימה בתחנת החלל הבינלאומית מסמנת את תום עידן מעבורות החלל של ארצות-הברית. תוכנית המעבורות כללה 135 משימות לאורך שלושים שנה, והיא היוותה המשך לתוכנית אפולו: במקום משימות חד-פעמיות, המעבורות אפשרו לראשונה שימוש חוזר בכלי הטיס. השיגור הראשון של מעבורת לחלל היה ב-1981. קולומביה היתה הראשונה, ואליה הצטרפו צ׳לנג׳ר, דיסקברי, אטלנטיס ואנדוור. הן שימשו לניסויים מדעיים כמו למשל בחינת ההשפעה של שהות ממושכת בחלל, ואפשרו את הקמת תחנת החלל הבינלאומי כמו גם שלושה טלסקופי חלל – בהם הטלסקופ האבל.