תוכנית חקר SHE-SPACE: פיתוח אפליקציות מחקר בתחום החקלאי והאקולוגי מצילומי הלווין ונוס

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF), שהיא התאגדות סוכנויות חלל, תעשיות חלל ומכוני מחקר החשובים בעולם, החליטה להעניק אות הצטיינות לצוות המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי באוניברסיטת בן גוריון בנגב על הפרויקט החינוכי SHE-SPACE בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. 

אות ההצטיינות 3G של ה-IAF, מוקדשת מדי שנה לקבוצה מובילה בתחום אשר פועלת למען גיוון אתני ומגדרי בתחום החלל, שהראתה ביצועים יוצאים מן הכלל בתחום הנחקר. לד"ר שמרית ממן, נציגת הקבוצה יוענק פסלון ותעודה בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) שיתקיים בדובאי השנה. 

ב-2019 הורחב פרויקט She-Space ובשיתוף פעולה בין צוותי מחקר במדינות שונות (גרמניה, DLR, ארצות הברית, TTU, וברזיל, UFRPE ), הפך לבינלאומי: She Space International. כך גם הורחבו מקורות המידע הלווייניים שבהם השתמשו הנערות בפרויקט: הלוויין ונוס המשיך לשרת את התלמידות בישראל, הלוויין Sentinel-2 את הגרמניות, הלוויין Landsat-8 את האמריקאיות והלוויין CBERS את הברזילאיות. כל קבוצה עסקה בשאלת מחקר הקשורה לסוגיה סביבתית הרלוונטית למדינה שלה, תוך שימוש בכלי מחקר מתקדמים, תכנות מחשב וטכניקות שנמצאות בשימוש שוטף במעבדות שלקחו חלק בפרויקט. כיום (2020) הפרויקט כולל שמונה מדינות. 

למידע נוסף על She-Space International

מצוידות במכשור אופטי מתקדם ורחפן, תלמידות תוכנית החלל She-Space יצאו לשטח בתחילת השבוע הראשון של חופשת הפסח, כשמעליהן, גבוה בחלל, חולף הלווין ונוס. המדידות הקרקעיות שלהן סונכרנו עם חליפת הלוויין הישראלי, על מנת שיוכלו לכייל ולאמת את נתוני ההדמאות. השוואה בין הנתונים שנאספו על הקרקע לבין נתוני לוויין החישה מרחוק היא שלב חשוב בדרך לשימוש מחקרי ויישומי בהדמאות. 

בעזרת צוות חוקרים וחוקרות מהמעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית, התלמידות עשו השבוע שימוש במספר מצלמות וספקטרומטרים קרקעיים והשתמשו גם ברחפן שצילם במבט מלמעלה כדי לדמות את נקודת המבט של הלווין. למשל, מצלמה תרמית הרגישה לטמפרטורת הצמח, אפשרה להן ללמוד על יכולת הצמח לנצל מים קרקעיים. מצלמה בספקטרום האינפרה-אדום בקירוב, אפשרה להן לזהות עקה בצמחים. כל האמצעים האופטיים הללו הם בעלי טווח ספקטראלי הדומה לזה של ערוצי הדגימה של הלווין. כך התלמידות יוכלו לבחון את התאמת הערוצים הספקטראליים של הלווין ונוס למחקר צומח ולייצר אימות קרקעי לתוצרי הלווין. 

סיוע לחקלאים

אחד מאזורי המחקר שנבחרו הם מטעי החוחובה של קיבוץ חצרים, שם מנסות הבנות לפתח כלי לאיתור וזיהוי מרחוק של צמחים הנגועים בפטריה הפוגעת בהתפתחות וייבול צמחי החוחובה. כיום זיהוי הפטרייה מתאפשר רק לאחר לקיחת דוגמא משורש הצמח ושליחתו למעבדה, הליך הפוגע בצמח, מצריך משך זמן רב עד לקבלת הממצאים, וכן יקר מאוד. מציאת פיתרון זיהוי ספקטראלי מלווינים לצמחים נגועים, יסייע לחקלאים להתמודד עם אחת הבעיות האקוטיות בענף החוחובה.

בנוסף, בודקות הבנות את שאלת ההשפעה של נחל מזוהם על הצומח בו. מחקר זה בעל חשיבות יישומית סביבתית ועשוי להעיד על טיב הטיפול שעוברים מי הקולחין הנשפכים לנחל באר שבע. בשל שטח המחקר הגדול של נחל באר שבע והדינמיות של השיטפונות בו, הדמאות לוויין יכולות לסייע בהבנת אזור המחקר והשינויים החלים בו.

פרויקט She-space על שם דבורה בלומברג הינו פרויקט חלל חינוכי ראשון מסוגו לפיתוח אפליקציות מחקר מצילומי לוויין. הפרויקט, שנפתח בשנה הראשונה בסימן נשים וחלל ובהתאם לכך כולל קבוצות תלמידות תיכון מדרום הארץ, הינו שיתוף פעולה בין המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטת בן גוריון ובין בית יציב, וזכה למימון ביוזמת וסיוע סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף אגף החינוך בעיריית באר שבע.