סין מרחיבה את מועדון החלל

 

כשחושבים על תכניות חלל, לוויינים וחלליות, השם הראשון שקופץ בראש הוא נאס"א. יש כמובן גם מדינות נוספות הנתפסות כמובילות את תחום החלל, כמו רוסיה, סין, יפן, מדינות אירופה, הודו וגם ישראל. אבל בשנים האחרונות מצטרפים עוד ועוד שחקנים חדשים ומפתיעים לתחום. לאחרונה הכריז ארגון החלל האסיאתי-פאפיסי (APSCO), בו חברות מדינות כמו תאילנד, מונגוליה ובנגלדש, על שיגור מיזם ראשון של שלושה לוויינים זעירים למטרות מדעיות וטכנולוגיות. אבל מה למדינות אלה ולחלל?

 

ארגון המדינות האסייתיות לשיתוף פעולה בחלל הוקם על ידי סין מתוך מגמה לקדם את תחום העיסוק בחלל במדינות חדשות, תוך הרחבת ההשפעה הסינית במדינות אלה. האינטרס הסיני הוא ברור, שכן תחום החלל נוגע בהיבטים רבים- מדעיים, טכנולוגיים, כלכליים ומדיניים. גם למדינות האסייתיות יש תמריץ להצטרף לתחום שיגורי הלוויין וליהנות מתוצריו, בין אם מדובר בתוצרים ישירים כמו תצלומי לוויין, מידע מדעי ופיתוח טכנולוגי, ובין אם בתוצרים עקיפים, כמו העצמת הדימוי שלהן כמדינה מתקדמת ועצמתית בזירה הבינלאומית. 

 

כדאי לזכור גם שרף הכניסה לתחום השיגורים אינו מה שהיה פעם. מגמת הוזלת השיגורים וייצור לוויינים קטנים ויעילים יותר, סוללים את הכניסה למדינות שעד לפני כמה שנים לא היו חולמות להגיע לחלל. בפועל, כיום מספר המדינות המפעילות לוויינים בחלל עולה על רבע ממדינות העולם.

 

 

 

כך הצליחה סין לקבץ סביבה בארגון מדינות כמו בנגלדש, פקיסטן, מונגוליה, תאילנד, טורקיה, איראן וכן פרו – שאמנם אינה באסיה, אך צורפה לארגון. מדי שנה נערכים מפגשים בהם המדינות החברות דנות בנושאים חדשים לקידום בתחום החלל, ובמקביל נערכים גם ביקורים והשתלמויות של נציגי המדינות – רובם בסין.

 

המיזם החדש של APSCO יכלול שלושה לווייני חישה מרחוק, אשר ישוגרו לחלל בשנת 2019. הלוויינים הזעירים יתוכננו על ידי סטודנטים מהמדינות החברות בארגון, וישוגרו לחלל על ידי משגר סיני. קצת בדומה לפרויקט סמסון הישראלי, מערך הלוויינים יקיים מערך תקשורת בינם לבין עצמם, תוך ניהול מסלול אוטונומי וללא מעורבות תחנת הקרקע. בנוסף, המיזם ידגים בקרת תנועה אווירית של מטוסים; וצילום כדור הארץ.