סוכנות החלל האמריקנית הודיעה שהיא מקציבה 45 יום לחידוש הקשר עם הרובר הוותיק אופורטוניטי. הקשר עם אופורטוניטי אבד ביוני, כשסופת חול אדירה כיסתה את מאדים – וחסמה את אור השמש, מקור החיים של הרובוט.
סופת החול, שהחלה ב-8 ביוני, היא הגדולה ביותר מאז שהחל האדם לחקור את כוכב הלכת האדום. ב-10 ביוני כיסתה הסופה שטח של 41 מיליון קמ"ר, כשטחן של צפון אמריקה ורוסיה גם יחד, או כרבע מכל מאדים. עד סוף יוני, הסופה הקיפה את כל כוכב הלכת.
אופורטוניטי נמצא כעת באחד העמקים של מישור מרידיאני. כל המערכות שלו, למעט שעון המשימה, הושבתו באופן אוטומטי לאחר שהמצברים של הרובר ירדו מתחת לקו ה-24 וולטים. האופורטוניטי, שחוקר את מאדים מאז 2004 והספיק לגמוע מרחק שיא של 45 ק"מ, משתמש בפאנלים סולאריים כדי למלא את מצבריו ולהמשיך לפעול. על מנת להישאר בחיים, על הרובר לשמור על טמפרטורה פנימית של מינוס 40 מעלות צלזיוס לכל הפחות – משימה המצריכה אנרגיה בקור המאדימי.
הרובר מתוכנן כך ששעון המשימה מעיר אותו מפעם לפעם על מנת להעריך את מצב מצבריו. במקרה שהמחשב המרכזי של האופורטוניטי קובע שאין די כוח במצברים – הוא מכבה את עצמו פעם נוספת. עד כה, למרות שמזג האוויר במאדים החל להתבהר, אופורטוניטי עוד לא יצר קשר עם נאס"א.
שעון החול מתקתק
לפי נתונים מהמקפת Mars Reconnaissance Orbiter של נאס"א, שמקיפה את מאדים מהחלל, נכון לעכשיו השמים בהירים ברדיוס של 3,000 ק"מ מסביב לרובר – באופן יחסי למאדים, כמובן. בהירות השמיים נמדדת בסולם של עומק אופטי, המסומן באות היוונית טאו. בהודעת סוכנות החלל נמסר שהיא מקציבה לרובר 45 יום להתעורר לחיים – שעון חול שיתחיל לתקתק ברגע שרמת הטאו מעל הרובר תרד מתחת ל-1.5. בתנאים רגילים, הטאו במאדים הוא 0.5. בזמן סופת החול, הטאו הגיע לרמות של 10.8.
סופת החול שאיימה להשבית את האופורטוניטי ב-2007. הערכים למעלה מייצגים את מידת בהירות השמיים | קרדיט: נאס"א
אם זה יקרה, והאופורטוניטי יתעורר לחיים, נאס"א תנסה להעריך את מצבו ולהפעיל מחדש בזו אחר זו את המערכות הפנימיות של הרובוט. אם נאס"א לא תשמע חזרה מהרובר בתוך 45 יום, המשימה בת 15 השנה – אולי המשימה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של חקר מאדים – תבוא לסיומה הטראגי.
למעשה, לוח הזמנים השרירותי והקצר שהקציבה נאס"א לרובר גורר ביקורת רבה. כך, למשל, מייק זיברט, לשעבר מנהל הטיסה ונהג הרובר של אופורטוניטי, צייץ בטוויטר שנאס"א ניסתה ליצור קשר עם הספיריט, אחיו התאום של אופורטוניטי, במשך עשרה חודשים שלמים – לפני שהכריזה על מותו. סקוט מקסוול, נהג נוסף שעבד במשימה, צייץ כי פרק הזמן שהוקצב "ממש אינו נדיב מספיק כלפי הרובר הנאמן, האמין והאמיץ אופורטוניטי", והוסיף כי יש להמתין לפחות עד שרמת הטאו תרד מתחת ל-0.7.
סוכנות החלל האמריקנית הודיעה שהיא מקציבה 45 יום לחידוש הקשר עם הרובר הוותיק אופורטוניטי. הקשר עם אופורטוניטי אבד ביוני, כשסופת חול אדירה כיסתה את מאדים – וחסמה את אור השמש, מקור החיים של הרובוט.
סופת החול, שהחלה ב-8 ביוני, היא הגדולה ביותר מאז שהחל האדם לחקור את כוכב הלכת האדום. ב-10 ביוני כיסתה הסופה שטח של 41 מיליון קמ"ר, כשטחן של צפון אמריקה ורוסיה גם יחד, או כרבע מכל מאדים. עד סוף יוני, הסופה הקיפה את כל כוכב הלכת.
אופורטוניטי נמצא כעת באחד העמקים של מישור מרידיאני. כל המערכות שלו, למעט שעון המשימה, הושבתו באופן אוטומטי לאחר שהמצברים של הרובר ירדו מתחת לקו ה-24 וולטים. האופורטוניטי, שחוקר את מאדים מאז 2004 והספיק לגמוע מרחק שיא של 45 ק"מ, משתמש בפאנלים סולאריים כדי למלא את מצבריו ולהמשיך לפעול. על מנת להישאר בחיים, על הרובר לשמור על טמפרטורה פנימית של מינוס 40 מעלות צלזיוס לכל הפחות – משימה המצריכה אנרגיה בקור המאדימי.
הרובר מתוכנן כך ששעון המשימה מעיר אותו מפעם לפעם על מנת להעריך את מצב מצבריו. במקרה שהמחשב המרכזי של האופורטוניטי קובע שאין די כוח במצברים – הוא מכבה את עצמו פעם נוספת. עד כה, למרות שמזג האוויר במאדים החל להתבהר, אופורטוניטי עוד לא יצר קשר עם נאס"א.
שעון החול אוזל
לפי נתונים מהמקפת Mars Reconnaissance Orbiter של נאס"א, שמקיפה את מאדים מהחלל, נכון לעכשיו השמים בהירים ברדיוס של 3,000 ק"מ מסביב לרובר – באופן יחסי למאדים, כמובן. בהירות השמיים נמדדת בסולם של עומק אופטי, המסומן באות היוונית טאו. בהודעת סוכנות החלל נמסר שהיא מקציבה לרובר 45 יום להתעורר לחיים – שעון חול שיתחיל לתקתק ברגע שרמת הטאו מעל הרובר תרד מתחת ל-1.5. בתנאים רגילים, הטאו במאדים הוא 0.5. בזמן סופת החול, הטאו הגיע לרמות של 10.8.
אם זה יקרה, והאופורטוניטי יתעורר לחיים, נאס"א תנסה להעריך את מצבו ולהפעיל מחדש בזו אחר זו את המערכות הפנימיות של הרובוט. אם נאס"א לא תשמע חזרה מהרובר בתוך 45 יום, המשימה בת 15 השנה – אולי המשימה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של חקר מאדים – תבוא לסיומה הטראגי.
למעשה, לוח הזמנים השרירותי והקצר שהקציבה נאס"א לרובר גורר ביקורת רבה. כך, למשל, מייק זיברט, לשעבר מנהל הטיסה ונהג הרובר של אופורטוניטי, צייץ בטוויטר שנאס"א ניסתה ליצור קשר עם הספיריט, אחיו התאום של אופורטוניטי, במשך עשרה חודשים שלמים – לפני שהכריזה על מותו. סקוט מקסוול, נהג נוסף שעבד במשימה, צייץ כי פרק הזמן שהוקצב "ממש אינו נדיב מספיק כלפי הרובר הנאמן, האמין והאמיץ אופורטוניטי", והוסיף כי יש להמתין לפחות עד שרמת הטאו תרד מתחת ל-0.7.