מתכננים טיול לפלוטו? כדאי שתתלבשו חם: שלג צפוי לרדת בכוכב הלכת הננסי ב-100 השנים הקרובות –שלג של נתרן, כמובן, ולא של מים כמו בכדור הארץ. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, המשלב נתונים מהגשושית ניו הורייזונס של נאס"א עם תצפיות ממצפי כוכבים בכדור הארץ על הלחץ האטמוספרי בפלוטו בין השנים 1988 ל-2016. המחקר החדש התפרסם בכתב העת Astronomy & Astrophysics.
הלב של פלוטו קופא
האטמוספרה הדלילה של פלוטו זוהתה לראשונה ב-1985, כשאסטרונומים צפו בעולם הרחוק חולף על פני כוכב רחוק עוד יותר. תופעה זו, הידועה כ"התכסות", מהווה לחוקרים כעין זרקור טבעי. מאז 1985, כתריסר התכסויות כאלה אפשרו לאסטרונומים לחקור את האטמוספרה של פלוטו – ולקבוע כי היא מתעבה מאז 1990. זה אמנם נדמה כמו שינוי יסודי באקלים אבל למעשה מדובר ב"חילופי עונות" מחזוריים.
פלוטו משלים את מסלולו האליפטי סביב השמש מדי 248 שנים ארציות. לאחר שהגיע לנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש ב-1989, וגם אז במרחק של כמעט 30 פעמים המרחק מכדור הארץ לשמש, ההמיספרה הצפונית של פלוטו, זו שנטתה לכיוון השמש, התחממה מעט. ככל שקרני השמש פוגעות בזווית ישרה יותר בפלוטו, הטמפרטורות עולות וחורף מתחלף באביב, אביב מתחלף בקיץ.
PIA19947-NH-Pluto-Norgay-Hillary-Mountains-20150714.jpg
איך כל זה קשור לאטמוספרה של כוכב הלכת הננסי? ובכן, הגשושית ניו הורייזונס של נאס"א, שערכה ביקור היסטורי בפלוטו ב-2015, גילתה מאגר ענק, שרוחבו כ-1,000 ק"מ, של נתרן קפוא בהמיספרה הצפונית של העולם. למעשה, כולנו מכירים את המאגר הזה, שזכה לשם "מישור ספוטניק" (Sputnik Planitia) על שם הלוויין המלאכותי הראשון: זהו חדרו המערבי של "הלב" המפורסם של פלוטו מהתמונות של ניו הורייזונס. ובאביב הלב מתחמם, כלומר הנתרן הקפוא מפשיר והופך לגז – שמצטרף לאטמוספרה.
מ-1988 עד 2016, הלחץ האטמוספרי על פני השטח של פלוטו עלה מ-0.4 ל-1.2 פסקל. וזה, ככל הנראה, הלחץ האטמוספרי המקסימלי על פלוטו. כעת, בשעה שהאביב הגיע להמיספרה הצפונית של כדור הארץ, ההמיספרה הצפונית של פלוטו – ועמה גם מישור ספוטניק – נכנסים לסתיו. האטמוספרה תתקרר, תתעבה ותיפול לקרקע בצורת שלג נתרן. במהלך 100 השנים הקרובות, 95% מהאטמוספרה של פלוטו צפויה לקרוס לפני השטח.
ואיפה עוד יורד שלג במערכת השמש?
בכך מצטרף פלוטו למועדון העולמות מושלגים – מועדון שהוא ממש לא אקסקלוסיבי כפי שנהוג לחשוב. כדי שחומר במצב צבירה מוצק ייפול מהשמים, עולם זקוק לאטמוספרה דחוסה דיה כדי להחזיק ענני שלג או הרי געש עוצמתיים כדי להעיף חומר גבוה מספיק שיקפא באוויר. ובמערכת השמש שלנו ממש לא חסרים עולמות כאלה.
PNA8iNtimAZ2uSytaBoDua-650-80.jpg
כך, למשל, בחורף המאדימי יורד שלג "רגיל", כלומר מי קרח, בצפון ושלג של קרח יבש בדרום; בנוגה הרותחת, מתכות כמו עופרת מתאדות לאטמוספרה הצפופה, מתעבות לענני מתכות ונופלות חזרה; הגשושית ג'ונו של נאס"א צילמה ב-2017 שלג בצדק – של אמוניה; בטיטאן, ירחו המסקרן של שבתאי, תמצאו אגמים ועננים של מתאן, ועמם גם גשם מתאן ושלג מתאן; באיו, ירחו הפעיל של צדק, הרי געש יורקים סילוני גופרית דו-חמצנית לגבהים של מאות ק"מ לחלל – סילונים שאחר כך נופלים חזרה לקרקע תוך שהם קופאים לשלג; באנקלדוס, ירחו הקפוא של שבתאי, גייזרים אדירים של מים ואמוניה פורצים ממעטפת הקרח ונופלים חזרה כשלג. בקיצור, תודו שאתם מתחילים להעריך את מזג האוויר בישראל.