אסטרונומים ברחבי העולם אחוזי תזזית לנוכח מה שנראה ככוכב השביט הראשון אי פעם שזוהה כמי שמוצאו במערכת שמש אחרת. כוכב השביט, ששמו הרשמי הוא C/2019 Q4 (Borisov), התגלה ב-30 באוגוסט על ידי גנאדי בוריסוב במצפה הכוכבים מארגו בחצי האי קרים. כוכב השביט, שעושה בימים אלה את דרכו לכיוון השמש, לא יחצה את מסלול מאדים – ובנקודה הקרובה ביותר שלו יימצא כ-190 מיליון ק"מ מכדור הארץ.
מהיר, עקום וחריג
לאחר הזיהוי הראשוני של בוריסוב, מערכת סקאוט ("סייר") במרכז להנעה סילונית של נאס"א בפסדינה, קליפורניה, תייגה אוטומטית את העצם כחשוד. המרכז לגופים קרובי ארץ של נאס"א, יחד עמיתיהם במרכז סוכנות החלל האירופית בפראסקטי, איטליה, החלו לעקוב אחר העצם. במקביל, המרכז לכוכבי לכת מינוריים של נאס"א הצליח לקבוע במדויק את מסלולו. יחד, סוכנויות החלל הצליחו לקבוע שמדובר בעצם שמקורו מחוץ למערכת השמש.
1567214286812-ESA_Comet_Interceptor_concept_625.jpg
ככלל, כל כוכבי הלכת, האסטרואידים והשביטים שמוצאם במערכת השמש שלנו מקיפים את השמש על פני מישור המילקה. שכן הם נוצרו מאותה דיסקת גז ואבק שהסתובבה סביב עצמה לפני שקרסה כבידתית ויצרה את הגופים השונים המאכלסים את השכונה הקוסמית שלנו.
לעומתם, השביט בוריסוב נכנס למערכת השמש שלנו מן הצד של מישור המילקה, בזווית של כ-40 מעלות. בנוסף, מהירות כוכב השביט גבוהה בהרבה ממהירות הבריחה מהשמש: כ-150,000 קמ"ש. במהירות כזאת, לא זאת בלבד שכוכב השביט הגיע מחוץ למערכת השמש – הוא גם צפוי להשתחרר מאחיזתה ולעוף חזרה לחלל בתום ביקורו.
הדמיית מסלולו ההיפרבולי של כוכב השביט בוריסוב – ביחס לשאר גופי מערכת השמש. NASA/JPL-Caltech
נערכים לאורחים הבאים
כוכב השביט בוריסוב הוא העצם השני בהיסטוריה שמוצאו מחוץ למערכת השמש, אחרי אומואמואה שהתגלה ב-2017. טיבו המדויק של אומואמואה לא ידוע עד היום. העצם לא התנהג כמו מטאור ולא כמו כוכב שביט. פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, התפרסם כשטען שהעצם המסתורי מזכיר בהתנהגותו מפרשית שמש: כלומר לחללית של ציוויליזציה אחרת, המשתמשת בקרינת השמש להנעה.
לגבי בוריסוב, אין (לפי שעה) מחלוקת מדעית שמדובר בכוכב שביט. שביטים מורכבים מקרח, והקרח הזה מתאדה בהתקרבם לשמש – מה שמקנה להם "זנב" זמני של גז ואבק. בתצפיות שנערכו על בוריסוב, ניתן לראות בבירור את זנבו – אפילו מהתבוננות פשוטה בתמונות. מתצפיות שנערכו באוניברסיטת הוואי עולה שקוטר גרעין כוכב השביט הוא בין 2 ל-16 ק"מ. ואילו תצפיות ממצפה כוכבים בספרד מעלות שהרכבו דומה למדי להרכבם של שביטי מערכת השמש שלנו.
נכון להיום, אין לאנושות את האפשרות הטכנולוגית והמעשית להדביק את הקצב של בוריסוב – וללמוד ממנו על המסעות המרתקים שערך במאות מיליוני שנותיו בחלל הבינכוכבי. למרבה המזל, אסטרונומים יוכלו לעקוב אחריו למשך חודשים ארוכים. השביט יגיע לבהירות המקסימלית שלו באמצע דצמבר, ואפילו אסטרונומים חובבים יוכלו לתצפת עליו עד אפריל 2020. באוקטובר 2020 האורח הבינכוכבי צפוי להיעלם גם מעיניות הטלסקופים העוצמתיים ביותר – ולהיבלע לנצח בשחור האינסופי של החלל.
מוקדם יותר השנה הכריזה סוכנות החלל האירופית על משימה נועזת, שתארוב בחלל לכוכב שביט, אסטרואיד או כל עצם אחר שיחדור למערכת השמש הפנימית. למרות שמה, משימת מיירט השביטים (Comet Interceptor) לא תיירט את העצם הבינכוכבי – אלא תמפה אותו באמצעות שלוש חלליות נפרדות. אם תצליח, המשימה תהיה הראשונה בהיסטוריה למפות עצם שמוצאו מחוץ למערכת השמש. החלליות יוצבו במקומן החל משנת 2028.