נאס"א הודיעה כי בחרה בשלוש חברות אמריקניות שיתחרו זו בזו על פיתוח ובניית מערכת הנחיתה האנושית (HLS), שתנחית את האישה הראשונה (ואת הגבר הבא) על הירח עד 2024 במסגרת תוכנית ארטמיס. בסך הכול תעניק נאס"א לזוכים חוזים בשווי 967 מיליון דולר למשך 10 חודשים, לפי החלוקה הבאה:
בלו אוריג'ין של האיש העשיר בעולם, מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, תקבל את מענק הפיתוח העיקרי, על סך 579 מיליון דולר. חוזה זה אינו מוענק לבלו אוריג'ין בלבד, אלא ל"צוות לאומי" הכולל את ענקיות התעופה, התעשייה והטכנולוגיה דרייפר, לוקהיד מרטין ונורת'רופ גראמן. כזכור, חברת גראמן, לפני שהתאחדה עם תאגיד נורת'רופ, הייתה זו שבנתה עבור נאס"א את רכב הנחיתה הירחי במסגרת תוכנית אפולו.
במסגרת תוכנית ארטמיס, אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית, בלו אוריג'ין תפתח את רכב הנחיתה הירחי (על בסיס רכב הנחיתה מתוצרתה בלו מון), לוקהיד מרטין יספקו את רכב ההמראה מהירח לתחנת החלל הירחית (על בסיס מעבורת החלל אוריון שפיתחה עבור נאס"א), נורת'רופ גראמן תהיה אחראית על שינוע הנחתת מתחנת החלל הירחית למסלול לווייני נמוך סביב הירח (על בסיס חללית האספקה של סיגנוס) ודרייפר תייצר את מערכות השליטה וההכוונה לרכב הנחיתה.
Blue_Moon_Spacecraft.jpg
חברת דינטיקס, המתחרה הראשונה של בלו אוריג'ין על הזכות להנחית את האישה הראשונה על פני הלבנה, תקבל מענק פיתוח של 253 מיליון דולר כדי לפתח את ההצעה שלה לרכב ירחי אחד שמסוגל הן לנחות על פני השטח והן להמריא מחדש למסלול סביב הירח. גם דינטיקס הגיעה למכרז עם למעלה מ-25 קבלי-משנה, כמו תאגיד סיירה נוואדה.
המתחרה השנייה של בזוס היא חברת ספייס אקס של מנכ"ל טסלה אילון מאסק. מאסק יקבל 135 מיליון דולר כדי לפתח את הסטארשיפ של ספייס אקס. הסטארשיפ תשוגר על גבי משגר מסוג פלקון סופר הבי, תתודלק מחדש על ידי חללית סטארשיפ אחרת במסלול סביב כדור הארץ – ומשם תמשיך ללא עצירות לירח.
בלי בואינג, בלי SLS, בלי תחנת חלל ירחית
מעניין לציין שדווקא הענקית בואינג, שבעבר לקחה חלק כמעט בכל המשימות המאוישות של נאס"א, לא זכתה במכרז. עוד יצוין כי בעבר חברות פרטיות כמו גראמן בנו את החלליות לנאס"א והיא קנתה מהם את החללית פיזית. כעת, רכבי הנחיתה וההמראה יישארו בבעלות התאגיד – ונאס"א תקנה את הזכויות לטוס בהם.
המכרז החדש של נאס"א קוברת למעשה שתי תוכניות קודמות של נאס"א. הראשונה היא מערכת שיגור לחלל (SLS), שסוכנות החלל מפתחת בעצמה מאז 2010. במקור המערכת הייתה עתידה לשאת את החללית אוריון, גם כן מתוצרת נאס"א, למסלול סביב כדור הארץ, לירח ואף למאדים. אבל אף אחת מהחברות שזכו במכרז לא מתכוונת להשתמש ב-SLS כדי להגיע לירח: בלו אוריג'ין תשתמש בניו גלן שלה, דינטיקס בוולקן של חברת יונייטד לאנץ' אליאנס וספייס אקס בפלקון סופר הבי.
גורל דומה מחכה לתוכנית השאפתנית של הלונר גייטויי, תחנת החלל הבינלאומית הירחית שנאס"א תכננה לבנות יחד עם שותפות מרחבי העולם, כמו קנדה ויפן. במקור, תחנת החלל נועדה להחליף את תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ ולאפשר מחקר מתמשך של הירח, עד כדי הקמת בסיס קבע על הירח, על ידי שיגורים תכופים מהתחנה לירח ובהמשך גם למאדים. מנהל נאס"א, ג'ים בריידנסטין, אמר במעמד ההכרזה על הזוכים: "אנחנו לא מאמינים שהנחיתה על הירח עד 2024 מצריכה את הגייטויי". בריידנסטין העריך שהנחיתה תהיה ישירה – כמו באפולו – ללא תחנת הביניים. עם זאת, נאס"א עוד לא הורידה את התוכנית מהשולחן באופן רשמי, וההצעה של בלו אוריג'ין מסתמכת על תחנת חלל ירחית.
10 חודשים להכרעה
אז איזו חברה תזכה בזכות להחזיר את האנושות לירח, 50 שנה אחרי משימת אפולו האחרונה? אנחנו נדע בעוד 10 חודשים, אחרי שנאס"א תבחן את הצעות שלוש הזוכות לפי שני קריטריונים: עמידה בדדליין הנחיתה ב-2024 והצעה של מערכות שיוכלו לשמש את נאס"א גם להמשך החקר המאויש של החלל העמוק – דהיינו רכבי נחיתה ומעבורות חלל שיהיה ניתן להשתמש בהן גם לנחיתה על מאדים.