משימת מארס 2020 של נאס"א יוצאת לדרך: היום (חמישי, 30 ביולי), בשעה 14:50 (שעון ישראל), סוכנות החלל האמריקנית תנסה לשגר רובר חדש בשם פרסרוורנס (Perseverance, "התמדה") ומסוק ראשון מסוגו בשם אינג'יניואיטי (Ingenuity, "כושר המצאה") לכוכב הלכת האדום. הרובר והמסוק ישוגרו על גבי משגר כבד מסוג אטלס 5 – אותו משגר ששיגר בעבר את הנחתת אינסייט (InSight, "תובנה") ואת הרובר קיוריוסיטי (Curiosity, "סקרנות").
צפו בשיגור:
חלון ההזדמנויות לשיגור משימת מארס 2020 ייפתח ב-30 ביולי וייסגר ב-15 באוגוסט. בשל המרחק הרב בין שני כוכבי הלכת, משימות משוגרות למאדים בחלון הזדמנויות קצר מאוד שנפתח אחת לשנתיים. משימת מארס 2020 של נאס"א היא המשימה השלישית שמשוגרת למאדים בקיץ 2020, אחרי שיגור המקפת אל-אמל ("תקווה") של איחוד האמירויות הערביות ב-20 ביולי ושיגור המשימה הסינית טיאנוון 1 ("שאלות שמימיות"), הכוללת מקפת, נחתת ורובר, ב-23 ביולי.
מעניינות ככל שיהיו המשימה הערבית והמשימה הסינית הראשונה למאדים, אין ספק שכל העיניים נשואות למארס 2020 של נאס"א – שהיא המשימה האסטרוביולוגית הראשונה שמשוגרת למאדים מאז הנחתות ויקינג 1 ו-2 ב-1976. מטרתה המוצהרת של מארס 2020 היא לאשר או לשלול את קיומם של חיים במאדים, בעבר או בהווה.
PIA21635-br2.jpg
חיים במאדים? התשובה באגם
אם הכל ילך כשורה, הרובר פרסרוורנס ינחת ב-18 בפברואר 2021 באתר מיוחד במינו בשם מכתש ג'זרו, שקוטרו כ-50 ק"מ. ב-2007 זיהתה המקפת לסקר מאדים של נאס"א, או MRO, מינרלי חרסית במכתש. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבלייה של מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.
24729_PIA23518-Mars-landing-sites-web.jpg
המכתש עצמו נוצר מפגיעת אסטרואיד, אלא שבעברו החם והרטוב של מאדים – הוא התמלא מים. הרובר יחקור את שתי הדֶּלְתות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים. בדומה למאובנים בכדור הארץ, ייתכן כי הם שקעו באגם וכוסו בסחף.
לפי מחקר של אוניברסיטת בראון ב-2015, האגם התמלא מים לפחות פעמיים בהיסטוריה של מאדים. האגם התייבש סופית לפני 3.5 עד 3.9 מיליארד שנה. מטרתו העיקרית של הרובר פרסרוורנס תהיה לבחון את משקעי החרסית ולחפש בהם מאובנים מיקרוסקופיים. יצוין כי מאובנים מיקרוסקופיים מתקופה זו נמצאו במשקעי חרסית בכדור הארץ. לכן המדענים מניחים שאילו היו חיים מיקרוסקופיים על מאדים באותה העת, גם שרידיהם השתמרו בחרסית.
898px-260184-JezeroCrater-Delta-Full.jpg
640px-PIA22907-Mars-LakeJezero-ArtistConcept-20181213.jpg
הרובר הכבד, שמשקלו 899 ק"ג, כולל זרוע בעלת חמישה מפרקים ובאורך 2.1 מטרים, שתאפשר לו לברור את מינרלי החרסית – וברדאר תת-קרקעי שיאפשר לו לדעת היכן נמצאים המשקעים המעניינים ביותר מבחינה גיאולוגית מתחת לפני השטח. לא פחות מ-23 מצלמות מסוגים שונים, לרבות רטנגן וקרינה על-סגולה (UV), יאפשרו לפרסווירנס לזהות חתימות ביולוגיות דוגמת תרכובת אורגניות בחרסית.
עזרה נוספת – ולא צפויה – יקבל הרובר מהמסוק הרובוטי אינג'יניואיטי. זהו כלי הטיס הראשון בהיסטוריה שיפעל מחוץ לכדור הארץ. הרחפן הקטן ישתמש בשתי מערכות להבי זנב (רוטר) אחת מעל השניה והפוכות זו מזו, בקוטר 1.1 מטרים כל אחד. במטרה להתרומם באטמוספרה המאדימית הדלילה, שנפחה כ-1% בלבד מנפח האטמוספרה בכדור הארץ. אוויר בנפח שכזה דליל כפי שאוויר בכדור הארץ דליל בגובה של כ-30 ק"מ. זאת בעוד שהנקודה הגבוהה ביותר שמסוק הגיע אליה אי פעם היא פחות מחצי מזה. לשם כך נאס"א היתה צריכה להמציא את המסוק מחדש, עם משקל שאינו עולה על 1.8 ק"ג (כמו לפטופ ממוצע) וסיבובי להבים במהירות בלתי רגילה, שתאפשר לדחוף מטה את האוויר המועט. לצורך השוואה, הלהבים של אינג'יניואיטי יכולים להגיע ל-2,900 סיבובים לדקה, לעומת כ-500 סיבובים לדקה למסוקים סטנדרטיים בכדור הארץ.
640px-PIA23882-MarsHelicopterIngenuity-20200429_(trsp).png
מטרתו העיקרית של האינג'יניואיטי תהיה להוכיח שאמנם ניתן להשתמש בכלי טיס כדי לסרוק את פני מאדים. ככלל, רחפן כמו אינג'יניואיטי יכול לצלם את הקרקע ברזולוציה טובה פי עשרה מזו של לוויינים המקיפים את כוכב הלכת האדום. אבל תוך כדי הוכחת היכולת, הוא גם יסייע לרובר למצוא נישות מוסתרות ממצלמותיו, כמו משקעים חשודים מאחורי סלעים גדולים. בסך הכול, המסוק יפעל למשך 30 יום, במהלכם יבצע עד חמש טיסות. כל טיסה צפויה לארוך פחות משלוש דקות, כאשר הרחפן ימריא לגובה של עד 10 מטרים מעל פני השטח.
להחזיר דוגמיות ממאדים לכדור הארץ
ב-1976, שתי נחתות ויקינג חפנו חופן אדמה, חיממו אותו ל-500 מעלות ו"רחרחו" את האדים בתקווה לגלות שיירי מיקרואורגניזמים צלויים. התוצאות לא היו חד-משמעיות, והניסוי נותר שנוי במחלוקת עד עצם היום הזה. ואילו ב-1996, הנשיא ביל קלינטון הודיע לעולם ממדשאות הבית הלבן כי נמצא מטאוריט ממאדים שמכיל את מה שנראה כמאובנים של חיידקים ממאדים. בדיעבד הסתבר שמסיבת העיתונאים הקדימה את זמנה: עוד אין הסכמה בקהילה המדעית בשאלה אם אותם ננו-צינורות על המטאוריט העתיק הם מאובנים של חיים זעירים ממאדים, זיהום של חיידקים מכדור הארץ או תצורה גיאולוגית טבעית.
הפעם, ספק אם נאס"א תצא בהכרזות דרמטיות – אפילו אם יימצאו מאובנים על מאדים. למעשה, הרובר פרסרוורנס יארוז כל ממצא מעניין למשימה עתידית שתחזיר את הדוגמיות החשודות לניתוח מקיף בכדור הארץ. אם תצא לפועל כמתוכנן, המשימה המשותפת של סוכנויות החלל האמריקנית והאירופית תשוגר למאדים ב-2026, תנחת במכתש ג'זרו ב-2028, תאסוף את הדוגמיות ותביא אותן לכדור הארץ ב-2032. פרסרוונס צפוי להיות פעיל ל-14 שנה לפחות, כך שהוא יוכל לסייע למשימה העתידית לאסוף את הדוגמיות שארז ולהביאן למשגר.