צוות בינלאומי של אסטרונומים פרסם הערב (ב') כי ייתכן שמצא עדויות לחיים בענני נוגה. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Astronomy, כותבים החוקרים שמצאו ראיות לגז מסוג פוספין באטמוספרה של נוגה. כאן בכדור הארץ, גז פוספין נוצר על ידי חיים מיקרוביולוגיים או מיוצר באופן תעשייתי – ולדברי החוקרים אין לקיומו הסבר אחר גם בנוגה.
חיים בעננים של נוגה – חלום בן 100 שנה
לכאורה, כוכב הלכת נוגה הוא המקום האחרון לחפש בו חיים במערכת השמש. בגלל אפקט חממה בלתי נשלט, הטמפרטורה על פני השטח של נוגה עומדת – כמעט ללא שינוי – על 462 מעלות צלזיוס, חם מספיק כדי להתיך עופרת. עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שנוגה היה עד לא מזמן (במונחים קוסמיים, כמובן) כוכב לכת דומה לכדור הארץ, עם טמפרטורות נוחות ואוקיינוסים רחבים. למעשה, המקום הדומה ביותר לכדור הארץ היום הוא ענני נוגה: בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מפני השטח, הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 30 מעלות והלחץ האטמוספרי כמעט זהה לזה של עולמנו.
ancient-venus-new.jpg
כבר לפני 100 שנה, כשאסטרונומים בכדור הארץ צילמו לראשונה את נוגה בעל-סגול, הם גילו להפתעתם גופיפים כהים קטנים, שמפוזרים על פני האטמוספרה וסופגים את רוב הקרינה העל-סגולה מהשמש. ב-1963 הציע האסטרונום הנודע קרל סייגן כי אותם "סופגים בלתי-ידועים" בקצות העננים של נוגה הם חיים פשוטים, הדומים למיקרואורגניזמים החיים בעננים של כדור הארץ.
מקור הפוספין בנוגה – כימי או ביולוגי?
פוספין הוא גז רעיל לבני האדם, שבעבר אף שימש כנשק כימי, והוא מורכב מאטום אחד של זרחן שמחובר לשלושה אטומים של מימן. צוות החוקרים מבריטניה, ארה"ב ויפן מעריך שהפוספין קיים בענני נוגה בריכוזים מפתיעים, בערך 20 מולקולות למיליארד – פי אלפיים מהכמות באטמוספרה של כדור הארץ. לאחר הגילוי הראשוני, החוקרים חישבו ומצאו כי הסברים לא-ביולוגיים, כמו פעילות געשית על פני הקרקע או פגיעות ברקים, יכולים להסביר לכל היותר 1/10,000 ממולקולות הפוספין. לעומת זאת, חיידקים אווירניים בכדור הארץ מפיקים 90% יותר פוספין באטמוספרה שלנו.
eso2015a.jpg
אם אכן ישנם מיקרואורגניזמים בעננים של נוגה, הם בוודאי שונים מאוד מהחיים המוכרים לנו. כאן בכדור בארץ, מדענים מכירים חיידקים שמסוגלים להתמודד עם 5% חומצה בסביבתם – ואילו ענני נוגה הם חומצתיים כמעט לחלוטין.
יתרה מכך, אם מקור הפוספין שהתגלה בנוגה הוא אכן אותם "סופגים בלתי-ידועים" האחראים לשינויים בספיגת הקרינה העל-סגולה של האטמוספירה, הם מתרבים ומתדלדלים במהירות – בדומה לפריחה של מיקרו-אצות בגופי מים בכדור הארץ. כך נמצא כי האלבדו, או מידת החזריות האור של נוגה, נחתך בחצי והכפיל את עצמו בין השנים 2006 ו-2017 – בדיוק באורכי הגל שנספגים על ידי הגופיפים הזעירים באטמוספרה. כפי הנראה, מחזוריות זו קשורה למחזוריות השמש.
קראו עוד:
- כמה זמן אורכת יממה בנוגה?
- למה נאס"א אינה שולחת אסטרונאוטים לנוגה?
- למה שום חללית מאוישת לא נחתה בנוגה?
- איך אנחנו יודעים מה קורה בשטח של נוגה אם אי אפשר לצלם דרך האטמוספירה הדחוסה שלה?
- איך נראה העולם של נוגה מפני השטח?
- האם אפשר לחיות בענני נוגה?
- האם יש חיים בנוגה?
נוגה: סוד עטוף עננים
התגלית הדרמטית נערכה באמצעות הטלסקופ ג'יימס קלארק מקסוול שפועל בהוואי – ואישר אותה מערך הטלסקופים ALMA שבצ'ילה. כמובן, עדיין ייתכנו הסברים כימיים לגילוי הפוספין בנוגה. צריך לזכור שנוגה הוא כוכב לכת שונה מאוד משלנו, עם תהליכים כימיים וגיאולוגיים שונים וזרים לנו. החללית האחרונה שנחתה על פני נוגה הייתה ונרה 13 הסובייטית ב-1984. ונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופית הקיפה את נוגה בין השנים 2006 ל-2013, והמקפת היפנית אקצוקי מקיפה את כוכב הלכת מאז 2015. ועדיין, לעומת חקר מאדים מדובר בטיפה בים – ורב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לנוגה.