חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

סוף סוף נפתרה תעלומת הענן הלבן, הארוך והמסתורי בשמי מאדים

הענן המוארך במאדים, כפי שצולם בשנה שעברה על ידי המארס אקספרס. הענן הזה נמתח לאורך 1,800 ק"מ. קרדיט: ESA
הענן המוארך במאדים, כפי שצולם בשנה שעברה על ידי המארס אקספרס. הענן הזה נמתח לאורך 1,800 ק"מ. קרדיט: ESA

ב-2018, מצלמה על סיפון המקפת מארס אקספרס של סוכנות החלל האירופית צילמה מה שנראה כתמרת עשן לבן הנמתחת על פני 1,500 ק"מ בשמי מאדים. כמובן, בכוכב הלכת האדום אין שריפות יער – אבל בתמונה נראה היה שמקור השובל הלבן בפסגת הר געש. אלא שמאדים גם לא פעיל מבחינה גיאולוגית, ואין בו התפרצויות געשיות כבר לפחות 25 מיליון שנה.

 

התעלומה החריפה כאשר החוקרים חזרו לתצלומים ישנים וגילו את הענן הלבן גם בתמונות שצולמו ב-2009, ב-2012, ב-2015, ב-2018 וב-2020. מדי כמה שנים, באביב או בקיץ, הענן הארוך והחריג נמתח מעל ארסיה מונס, הגדול בשרשרת הרי הגעש של הרי ת'רסיס, או תרשיש. גם תצלומי ארכיון של מאדים באיכות נמוכה בהרבה הראו את הענן בסמיכות להר הגעש ארסיה – ב-1976.

 

האטמוספרה במאדים היא רק 1% מהאטמוספרה של כדור הארץ. אמנם גם במאדים יש עננים, אבל הם קלושים מאוד וגבוהים מאוד, וניתן לראותם בעיקר אחרי השקיעה – בדומה לענני לילה הזוהרים בעולמנו. יתרה מכך, גם באטמוספרה הצפופה של כדור הארץ אין עננים ארוכים כל כך, הנמתחים לאורך 1,500 ק"מ. לשם השוואה, אורכו של ענן קומולונימבוס ממוצע הוא כקילומטר אחד.

 

כעת, צוות בינלאומי של חוקרים, בהובלת אוניברסיטת חבל הבסקים בבילבאו, ספרד, פתר את התעלומה בכתב העת Journal of Geophysical Research. לטענת המדענים, מדי שנה בתחילת האביב או בקיץ בהמיספרה הדרומית של מאדים, "הענן המוארך של אריסה מונס" מתחיל לקבל צורה. בזריחה, אוויר דחוס יותר ממרגלות הר הגעש מתחיל לטפס על המדרון המערבי של ההר, שקוטרו 435 ק"מ וגובהו 20 ק"מ – יותר מפי שניים מהר אוורסט.

 

Profile_of_the_Arsia_Mons_Elongated_Cloud.jpg

פרופיל הענן המוארך של אריסה מונס, שנצפה למעלה מ-100 פעמים על ידי חמש משימות שונות למאדים. קרדיט: ESA
פרופיל הענן המוארך של אריסה מונס, שנצפה למעלה מ-100 פעמים על ידי חמש משימות שונות למאדים. קרדיט: ESA

 

קראו עוד:


ככל שהאוויר מטפס במעלה ההר, הטמפרטורות צונחות והלחות באוויר מתעבה סביב לחלקיקי אבק – תופעה דומה לעננות אורוגרפית בכדור הארץ. כאן, כשאוויר נתקל במכשול כמו הר, הוא מתקרר, מתעבה ויוצר ענן. תופעה זו מתרחשת גם בישראל, כשאוויר לח מכיוון הים התיכון נתקל ברכס הרי יהודה – והתוצאה היא ענן או ערפל.

 

במאדים, בגובה של 45 ק"מ האוויר המאובק מתחיל להתרחב ולהימתח לכיוון מערב במהירויות של עד 600 קמ"ש. אחרי כשעתיים וחצי, הענן ניתק מפסגת הר הגעש. בשיאו, הענן המוארך של אריסה מונס יכול להגיע לאורך של עד 1,800 ק"מ ולרוחב של עד 150 ק"מ. עד הצהריים, כשהשמש מגיעה למרום השמיים, הקרח מתאדה והענן נעלם לגמרי. 

 

640px-Orographic_lifting_of_the_air_-_NOAA.jpg

עננות אורוגרפית נוצרת על פסגת הר באלסקה (בקנה מידה קטן בהרבה). קרדיט: NOAA
עננות אורוגרפית נוצרת על פסגת הר באלסקה (בקנה מידה קטן בהרבה). קרדיט: NOAA

 

למעשה, החוקרים ראו את התהליך הזה חוזר על עצמו מדי בוקר בחודשי הקיץ המאדימי: מדי בוקר מרחף ענן מעל אריסה מונס – ורק מדי פעם הוא ניתק ממנו ונוצר השובל הארוך. כך מתברר שהתופעה אינה נדירה כלל, אלא שלעיתים נדירות המקפות סביב מאדים חולפות מעל הרי ת'רסיס בשעות הבוקר. יצוין כי רק מעל אריסה מונס ענני הקרח ממשיכים להיווצר גם בקיץ, ואין עננים דומים מעל הרי הגעש האחרים בת'רסיס.

 

כדי להבין מה מיוחד בהר הזה, החוקרים מקווים כי בעתיד מקפות כמו המארס אקספרס ידעו לצלם את המקום הנכון ובזמן הנכון – וכך נקבל תמונות ברזולוציה גבוהה של היווצרות והינתקות הענן המוארך והמוזר.


 

תגיות: