בדרך למאדים עוצרים במצפה רמון: היום (שני) ב-6:00 בבוקר, נכנסו שישה "אסטרונאוטים" מאוסטריה, מישראל, מגרמניה, מהולנד, מספרד ומפורטוגל למבנה ייחודי במכתש רמון שבנגב – שם ישהו בבידוד במשך שלושה שבועות במשימת הדמיית המאדים הגדולה ביותר שנערכה עד כה. משימת AMADEE-20, שתהיה אנלוגית (מקבילה) למשימת החלל הממשית למאדים, היא פרי שיתוף פעולה בין פורום החלל האוסטרי וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – ונועדה להכין את האנושות לקראת המסע הרה הגורל לכוכב הלכת האדום בעשור הנוכחי.
צפו במסיבת העיתונאים וכניסת ה"אסטרונאוטים" למתחם שבו ישהו בשבועות הקרובים:
ששת האסטרונאוטים האנלוגיים נבחרו והוכשרו בקפידה, כמו גם אתר המשימה: מכתש רמון הוא מכתש סחיפה (ארוזיה), הדומה למאדים הן טופוגרפית והן גיאולוגית. מטרת AMADEE-20 היא לבדוק ולפתח את שיטות העבודה של האסטרונאוטים, הרובוטים שישמשו אותם והמכשירים שיעבדו איתם במאדים, למשל בחיפוש אחר חיים או בחיפוש אחר מאגרי מים. אוניברסיטאות וסוכנויות חלל מרחבי העולם שלחו ניסויים ל-AMADEE-20, שייבחנו בתנאי השטח של מצפה רמון.
amadee.jpg
איך נדע להבחין בין חיידקים מאדימיים לחיידקים ארציים?
בין הניסויים הביולוגיים והאסטרוביולוגיים ניתן למנות ניסוי מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן שנועד לבדוק את המיקרוביום של הצוות (קהילות המיקרואורגניזמים שחיות במעיים) בזמן ולאחר השהות בבידוד. מחקר מאוניברסיטת תל אביב נועד לבחון את הזיהום הביולוגי האפשרי של משימה במאדים על סביבתה – ולוודא שהאסטרונאוטים על כוכב הלכת האדום לא "יגלו" את החיידקים שהם עצמם הביאו מכדור הארץ.
כמובן, האסטרונאוטים על מאדים יזדקקו להסתמך על הרבה מאוד טכנולוגיה – הן להישרדותם והן להשלמת מטרות המשימה. לשם כך נבחרו ל-AMADEE-20 שורה של הדגמות טכנולוגיות, כמו ניסוי בכלי טיס בלתי מאויש שפותח בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון. כלי הטיס, המונע במערכת סולארית, נועד למפות ולנתח את הקרקע במאדים באמצעות חישה מרחוק. בניסוי אחר של אוניברסיטת קלגנפורט האוסטרית, האסטרונאוטים ינסו לנווט את דרכם על סמך נתונים שיתקבלו מן האוויר – במערכת זהה לזו שמשתמש בה המסוק אינג'ניואיטי של נאס"א, הנמצא כעת על הקרקע במאדים.
רובוטים, באופן כללי, עתידים להיות כלי מרכזי במשימות מאדים מאוישות ולכן חלק מהניסויים נועדו לשמש הוכחת היתכנות לטכנולוגיה מסוג זה. בניסוי שתוכנן באוניברסיטת ליסבון, למשל, ייבדק ממשק אדם-מכונה מתקדם שיאפשר לאסטרונאוטים לשלוט ברובוטים מרחוק. במקביל, המכון לטכנולוגיית תוכניה של אוניברסיטת גראץ לטכנולוגיה, שלח את הרובר Exoscot, אשר בתיאום עם רובוטים מעופפים, יכין מפות מפורטות של משימות השטח של האסטרונאוטים האנלוגיים.
amadee1 (1).jpg
מחממים מנועים למאדים
אלו הם רק מקצת הניסויים שיערכו במצפה רמון בשלושת השבועות הקרובים, 20 במספר. אם בעבר משימות הדמיית מאדים נועדו בעיקר לבדוק את ההשפעות הפסיכולוגיות של תנאי הבידוד הקיצוניים של משימה כזאת – שתארך שנה לכל הפחות – כעת נראה כי הדגש עובר להיבטים הפרקטיים יותר של הנחיתה המאוישת הראשונה על כוכב לכת אחר, רגע לפני שארצות הברית, סין ואולי אפילו ספייס אקס מסתערות על מאדים.
התיישבות הראשונה במאדים נוסדה מזמן, בשנת 2000 – באי דבון. שם, בצפון קנדה, אגודת מאדים בנתה את בסיס FMARS – או Flashline Mars Arctic Research Station. האתר נבחר בשל היובש והקור הקיצוני שלו, שדומים לתנאי הסביבה במאדים. מדי שנה בקיץ, צוות המונה 6 עד 7 מתנדבים מגיע לאייש את התחנה, ושוהים בה מספר חודשים. הצוותים עוזבים את מבנה התחנה אך ורק בחליפות חלל, מתקשרים עם "כדור הארץ" בעיכוב של 20 דקות (פרק הזמן הממוצע שאורכת תקשורת בין כדור הארץ למאדים) ועורכים ניסויים מדעיים שונים במטרה לייצר גוף ידע שישמש את החוקרים והמתיישבים בכוכב הלכת האדום. כך, למשל, הצוותים ב-FMARS בוחנים שיטות למציאת מאגרי מים תת-קרקעיים באדמת הטרשים של דבון.
אגודת מאדים מפעילה בסיס הדמיית מאדים שני ביוטה, בשם MDRS. הדמיות אחרות כוללות את MARS-500 במוסקבה, שנועד לבדוק את העמידות הפסיכולוגית לתנאי הבדידות של משימה מאוישת למאדים, ואת ה-HI-SEAS במאונה לואה שבהוואי.
ב-2018 נערכה הדמיית מאדים הראשונה בישראל, D-MARS, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית. שישה "רמונאוטים" אספו דוגמיות קרקע ומדדו את הקרינה הקוסמית במכתש רמון. עד כה נערכו מספר הדמיות מאדים בנגב, לרבות של בני נוער.
השנה נבחרה ישראל לארח את הדמיית המאדים הבינלאומית AMADEE-20, שתהיה המורכבת והמתקדמת ביותר מכל הדמיות מאדים שנערכו קודם לכן. לפירוט מלא של הניסויים שיערכו החודש במכתש רמון, ניתן למצוא מידע באנגלית באתר המשימה.
הקדימון למשימת AMADEE-20