מדי שנה, כ-5,200 טונות אבק חללי נופלים על כדור הארץ ונשרפים באטמוספרה כ"כוכבים נופלים", ועוד כ-9 טונות מטאורים נשרפים באטמוספרה כבולידים – כדורי אש בשמיים – ומתרסקים על הקרקע כמטאוריטים. כעת, משרד ההגנה האמריקני מאשר שמטאור אחד שפגע בכדור הארץ ב-2014 הגיע ממערכת כוכבים אחרת, והאסטרונום האמריקני-ישראלי פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, מציע לארגן משלחת שתמשה אותו מקרקעית האוקיינוס השקט.
הפנטגון בהודעה רשמית: מסלול העצם היה בינכוכבי
העצם המדובר, CNEOS 2014-01-08, התרסק לא הרחק מחופי פפואה גינאה החדשה. במשך חמש שנים העצם ישב באנונימיות גמורה מתחת לגלים. איש לא חשב שיש משהו מיוחד בסלע החלל הספציפי הזה. בינתיים התגלו שני העצמים הבינכוכביים הראשונים בהיסטוריה: אומואמואה ב-2017 והשביט בוריסוב ב-2019. לאור התגליות החדשות, לייב ותלמיד המחקר שלו אמיר סיראג' תהו אם אפשר למצוא מבקרים בינכוכביים נוספים במאגרי המידע הקיימים. ואכן הוא היה שם: עצם בגודל כחצי מטר, שהמהירות היחסית שבה פגע בכדור הארץ מעידה על כך שהמטאור, בשונה מכל שאר העצמים במערכת השמש, לא היה כבול לכבידת השמש. CNEOS 2014-01-08 הגיע אלינו ממקור רחוק בהרבה – ממערכת כוכבים אחרת.
6636691469_a178b8d85f_c.jpg
הבעיה הייתה שלייב וסיראג' ביססו את מחקרם על נתונים שאסף לוויין ריגול של מחלקת ההגנה האמריקנית, שמשמש למעקב אחר מסלולים ממקור ארצי יותר – דוגמת שיגורים של טילים בליסטיים. משום כך, מידת הרגישות של הלוויין שעקב אחר המטאוריט היא סוד צבאי שמור היטב. הצבא האמריקני לא רוצה לחשוף את יכולות לווייניו, ואילו הקהילה המדעית לא תקבל מחקר שלא מציין את מרווחי הטעות של מכשיר המדידה. לכן המאמר של לייב וסיראג' לא עבר ביקורת עמיתים – והמטאוריט CNEOS 2014-01-08 נשאר בגדר מועמד לעצם בינכוכבי.
תפנית בעלילה הגיעה באפריל השנה, כשהמדען הראשי במחלקת המבצעים של חיל החלל ד"ר ג'ואל מוזר, בחן את הנתונים המסווגים ואישר לעולם כי "הערכת המהירות שדווחה לנאס"א מספיק מדויקת כדי להצביע על מסלול בינכוכבי".
טכנולוגיה חייזרית באוקיינוס השקט?
מאז האישור הרשמי, המחקר של לייב וסיראג' נמצא בפלונטר: ברור לכולם שהעצם הגיע ממערכת כוכבים אחרת – אך המאמר על העצם לא יכול לעבור ביקורת עמיתים ללא המספרים המסווגים. החוקרים לא מחכים לפרסום, ועם האישור ביד הם עוברים לשלב הבא: לארגן משלחת חיפוש שתאתר את המטאוריט במסגרת פרויקט גלילאו.
לפי הערכות, CNEOS 2014-01-08 נשרף ברובו כשחדר לאטמוספרה – ומה שנותר הם שרידים מזעריים, שפוזרו על פני האוקיינוס השקט. מצד שני, נתוני המעקב מהלוויין, יחד עם נתונים על משטר הרוחות וזרמי המים ביום הפגיעה, מצליחים לצמצם את אזור הפיזור לטווח סביר יחסית של 100 קמ"ר בלבד. זאת ועוד, השרידים הבינכוכביים הם כפי הנראה מתכתיים, כלומר מגנטיים. האסטרונומים, בשיתוף פעולה עם חברה המתמחה בפעולות חילוץ ואיתור ימיות, מתכוונים לשלוח ספינה שתגרור מגנט על פני הקרקעית – ותנסה לדוג את הפרגמנטים יקרי הערך. יחסית למשימת החזרת דוגמיות מעצם בחלל, שעלותה כמיליארד דולר, עלות המבצע הימי הזה נמוכה מאוד מן הסתם: 100,000 דולר בלבד להערכת לייב וסיראג'.
960px-Avi_Loeb.jpg
בשנים האחרונות טוען פרופ' לייב, שקיים סיכוי סביר שחלק מהעצמים הבינכוכביים כמו אומואמואה הם מלאכותיים בטבעם – כלומר גשושיות מחקר וריגול שנשלחו על ידי ציוויליזציות אחרות. לייב ושותפיו מציינים בהצעתם כי אין סיבה לחשוד שגם האסטרואיד הבינכוכבי הראשון CNEOS 2014-01-08 הוא גשושית בטכנולוגיה חייזרית. ובכל זאת, לא יזיק לבדוק את העניין.
וגם אם יתגלה שהעצם הוא סתם סלע טבעי לחלוטין, CNEOS 2014-01-08 יכול לשפוך אור על הרכב השכונה הגלקטית שלנו. כל החומר במערכת השמש – לרבות השמש, כוכבי הלכת, הירחים, האסטרואידים, השביטים, האבק והגז – נוצר מאותה ערפילית, ולכן הרכבו דומה. ייתכן שחתיכת סלע ממערכת אחרת, שנוצרה מערפילית אחרת, תהיה שונה בתכלית.