אסטרוסקייל ישראל חנכה מעבדה הכוללת חדר נקי לתכנון מכני, לייצור ולהרכבה של מערכות חלל תקניות (ISO 7). זהו החדר הנקי הראשון של חברת חלל פרטית ישראלית, והוא צפוי לקדם את אסטרוסקייל לקראת שיגור הלוויין שלה ב-2025. המהלך צפוי לקדם את תעשיית החלל הישראלית ככלל – שכן אסטרוסקייל מתכוונת להשכיר את המעבדה שלה לחברות חלל כחול-לבן אחרות. במקביל, חנכה החברה מעבדה רובוטית לראייה ממוחשבת, שתשמש לפיתוח ולבדיקת אלגוריתמים לאיתור לוויינים בחלל ולעגינה עליהם. שני המתקנים החדשים נמצאים במשרדי החברה בתל אביב. על מנת לאייש אותם, באסטרוסקייל ישראל הודיעו כי בכוונתם להגדיל את מצבת כוח האדם שלהם, שעומדת כיום על כ-40 עובדים, בעשרות אחוזים.
מאריכים חיי לוויינים וחוסכים כסף
אסטרוסקייל ישראל היא חברת בת של אסטרוסקייל העולמית. ב-2020 רכשה אסטרוסקייל את חברת אפקטיב ספייס שייסד אריה הלזבנד, וכיום החברה מסונפת לאסטרוסקייל ארה"ב.
אסטרוסקייל ישראל מפתחת לוויינים מאריכי חיים ללווייני תקשורת, בעיקר במסלולים גיאוסינכרוניים. "כדי לשמור על מסלול, לוויינים צריכים דלק, מסביר מנכ"ל החברה אריה הלזבנד. "כשנגמר להם הדלק הם מתחילים להיסחף, מפסיקים לתפקד כלווייני תקשורת ומתחילים להפריע לשכנים – כלומר הופכים לפסולת חלל. לוויין ה-LEXI שלנו נועד לשמור את הלוויין במסלולו.
"ה-LEXI חוֹבר ללוויין התקשורת הישן, ומשמש לו למעשה כמנוע חיצוני – וכך מאריך את חייו במקום לבזבז עשרות מיליוני דולרים על פיתוח ושיגור לוויין חדש. ה-LEXI משתמש בהנעה חשמלית שהיא יעילה מאוד – יחס של דחף למסה שהוא יעיל לפחות פי חמישה מאשר דלק כימי רגיל – והוא מסוגל להאריך חיים של לוויין תקשורת ב-15 שנים. מאחר שלווייני תקשורת גם מתיישנים, אנחנו מעריכים שרוב הלקוחות לא ירצו להאריך את חייהם ב-15 שנה אלא בשנתיים-שלוש, כך שלוויין LEXI אחד יכול להעניק שירות לחמישה לוויינים בממוצע. לוויין ה-LEXI הראשון צפוי להשתגר ב-2025 על גבי משגר מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס".
"קפיצת מדרגה לכל תעשיית החלל החדש בישראל"
האתגר הטכנולוגי וההנדסי הגדול ביותר של ה-LEXI יהיה לעגון בחלל. לשם כך הקימו באסטרוסקייל ישראל את המעבדה הרובוטית הצמודה למשרדי החברה. במעבדה ישנו מודל בקנה מידה אמיתי של פתח העגינה של לוויין תקשורת, כשהוא מואר בפרוז'קטור המדמה את אור השמש. זרוע רובוטית שעליה מורכבת מצלמה שניגשת פעם אחר פעם ל"לוויין", בכל פעם מזווית ומגובה אחרים, בניסיון לחבור אליו בהצלחה – כשברקע יושבים מהנדסי ומתכנתי אסטרוסקייל שמנסים לבדוק את החיישן האופטי ואת אלגוריתם עיבוד התמונה.
אבל הרבה לפני שלוויין ה-LEXI ינסה לחבור ללוויין תקשורת בחלל, צריך לבנות אותו. ככלל, רכיבים שמשוגרים לחלל מיוצרים ומורכבים בחדרים נקיים. "החלל הוא סביבה שונה מאוד מהארץ", מסביר הלזבנד. "בעיה אחת היא שנוזלים שלא היו מתאדים כאן אלא בטמפרטורות גבוהות מאוד מתאיידים בחלל אפילו בטמפרטורה רגילה. גריז למשל, שמגרז את החלקים המכניים השונים, יכול להתאייד בחשיפה לוואקום. והבעיה השנייה היא שחלקיקים של לכלוך צפים מהמשטח שלהם ונודדים למקומות שאנחנו ממש לא רוצים שהם יגיעו אליהם. במקרה של LEXI, מאחר שהחיישן האופטי הוא עדשה החשופה לחלל, הוא יהיה קר יותר משאר הלוויין – וכל הלכלוך ינדוד אליו בשל הפרשי הטמפרטורה. לכן אנחנו צריכים לבנות ולהרכיב את הלוויין שלנו בחדר נקי ככל האפשר".
החדר הנקי שחנכה אסטרוסקייל ישראל הוא סביבה אטומה ומבוקרת. מזגנים מיוחדים מנקים את האוויר ושומרים על רמת לחות קבועה. בנוסף, הלחץ האטמוספרי בתוך החדר הנקי מעט גבוה יותר בפנים מאשר במשרדים – כך שאוויר מבחוץ לעולם לא נכנס פנימה. הגישה לחדר הנקי היא באמצעות מנעל אוויר, שבה המהנדסים לובשים ציוד מגן סטרילי. לבסוף, מחשיכים את החדר ומחפשים באור על-סגול אחר חלקיקי אבק ולכלוך שנשארו על המשטחים השונים.
"הן המעבדה החדשה והן מתקן החדר הנקי מהווים קפיצת מדרגה בתעשיית החלל המסחרית בישראל", מסכם הלזבנד. "מהיום אנחנו יכולים לתכנן ולבנות אצלנו מנגנונים ומערכות המיועדים לשימוש בחלל. מעבר להפגנת היכולת הטכנולוגית ולשימוש שייעשה במוצרים שפותחו ויוצרו בישראל בלווייני ניקוי החלל מהדור הבא, אנו נאפשר גם לחברות חלל אחרות גישה למתקנים שלנו. לרוב חברות החלל החדש שצצות היום בישראל אין גישה לתשתיות כאלו, ואנחנו נאפשר להן לייצר ולהרכיב את המוצרים שלהם אצלנו – לטובת פיתוח תעשיית החלל הישראלית כולה".
סרטון של חברת אסטרוסקייל שמדגים את המתקנים החדשים.