צוות חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה השתמש בחור שחור כזכוכית מגדלת לצפייה בכוכבי לכת בגלקסיה רחוקה, רחוקה מאוד.

היום כולנו יודעים שנוגה היא גיהינום: עולם עם טמפרטורה כמעט בלתי משתנה של 462 מעלות צלזיוס – מספיק כדי להתיך עופרת – ולחץ אטמוספרי על פני השטח שמקביל לצלילה של 1 ק"מ מתחת לפני הים בכדור הארץ. כשבני האדם חושבים על עתידם, הם חולמים על מאדים וחרדים מאפקט החממה שיכול להפוך גם את עולמם לכבשן דמוי-נוגה.  

מחקר חדש של ד"ר לוניה פרידלנדר שהוצג באירועי שבוע החלל הישראלי, בדק באמצעות דגימות קרקע אזורים שונים בארץ ובעולם ומדד את רמות הזיהום ממתכות כבדות. כעת מפתחת החוקרת שיטה להשלים את הנתונים גם באמצעות צילומי לוויינים מהחלל. המחקר, שבעבורו זכתה החוקרת השבוע במלגת רמון ממשרד המדע, חושף כי רמת העופרת בחלק מהקרקעות באזור ירושלים מגיעות ל-7,000 חלקים למיליון, בעוד הגבול המומלץ לעופרת בקרקע הוא 400 חלקים למיליון - פי 18 מהמומלץ.

 שישה משתתפים ייכנסו בעוד כחודש למתקן מבודד ומנותק במצפה רמון ויצטרכו לחיות יחד. לא מדובר בעוד תכנית של "האח הגדול" אלא בפרויקט הדמיית מאדים הראשון בישראל שבו ידמו ה"אסטרונאוטים" המשתתפים את התנאים על מאדים ויחקרו את ההיבטים השונים של החיים על מאדים.

היכונו לשלל תצפיות, הרצאות, תערוכות וחדר בריחה בסימן העתיד בחלל! כל זאת ועוד במגוון פעילויות ללא תשלום ברחבי הארץ.

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פתחה בשיתוף פעולה מפתיע עם מעצב האופנה אלון ליבנה לעיצוב שלוש חליפות חלל. החליפות ישמשו להדמיית מאדים שתוקם לראשונה בישראל במצפה רמון על ידי פרוייקט D-MARS.

 צבירי כוכבים כדוריים (globular star clusters) הם מהמבנים העתיקים והיפים ביותר בשמי הלילה. הצבירים מורכבים מעשרות ומאות אלפי כוכבים עתיקים שנוצרו בראשית היקום ומוחזקים יחד על ידי כוחות משיכה הדדיים, כשהם מקיפים את מרכזי הגלקסיות הגדולות מעל או מתחת למישור הגלקסיה. את הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מקיפים כ-150 צבירים שכאלה – ומומלץ מאוד לצפות בהם בטלסקופ.  

 זה לא סוד שמתחת לפני השטח של הכוכב האדום יש מרבצים של מי קרח. ראינו אותם בהדמיות, ראינו אותם באילוסטרציות, ראינו אותם בטבלאות מדעיות מורכבות. אבל אף פעם לא ראינו אותם ממש – על פני השטח, בתמונה צבעונית.   

החברה הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית עתידה להצמיד את לווייניה ללוויינים שאזל להם הדלק וכך להאריך את חייהם

חברות ברחבי העולם נמצאות בתחרות להשיק את רשת התקשורת העולמית הראשונה שתהיה מבוססת על לוויינים זולים

 הנה הם באים, טייסי החלל שיתארחו לרגל שבוע החלל הישראלי 2018, שיתקיים ב- 28.1 - 1.2.

לפי המודל החדש, מעטה הקרח של הירח נודד מהקטבים לקו משווה. הגילוי יסייע למשימות עתידיות שיחפשו עדויות לחיים

במעבדה לחֵקר שביטים באוּניברסיטת ת"א יוצרים שביט מלאכותי כדי ללמוד על תכונותיו ועל השפעתו על תחילת החיים בכדור הארץ

 להק של שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת בפעם הראשונה בעולם, ישוגר בסוף שנת 2018 לחלל - כך הודיעו היום (שני) הטכניון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.