סטיבן הוקינג, המדען שהלך לעולמו היום, השתמש בהישגיו המדעיים כדי להזהיר את האנושות מפני העתיד. הנה כמה מהתחזיות הנוקבות ביותר שלו

לאחר שעגנה בתחנת החלל הבינלאומית, המעבדה החדשנית של חברת ספייס פארמה הישראלית נחתה בהצלחה באוקיינוס השקט

  תערוכה חדשה מציעה למבקרים להתרשם מהישגיהם של יהודים מרחבי העולם בחלל החיצון, מטקסטים אסטרונומיים בעברית, בגרמנית וביידיש, מאוצרות מדע בדיוני שנכתבו על ידי בני ישראל ומפרטי יודאיקה ששוגרו אל על, מעבר לאטמוספרה. התערוכה, "יהודים בחלל", מוצגת בימים אלה במרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק. את התערוכה אצרו אדי פורטנוי ומלאני מאיירס מהמרכז למחקר יהודי YIVO (או "ייִוואָ", בשמו היידי).       מ"יסוד עולם" ועד ספוק   

מדעני מכון ויצמן למדע המשתתפים במשימת החלל ג'ונו חישבו את שדה הכבידה, שדה הרוחות וגודל האטמוספירה של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש

מאפסנים את הפוך? מתמרחים נגד יתושים? אם אתם מרגישים שהאביב הקדים השנה בשבועיים – אתם ממש צודקים

תחזיקו חזק: החלל עצמו מתרחב בקצב הולך ומאיץ של 73 קילומטר לשנייה לכל מגה-פארסק

הסרטון שנאס"א שחררה לאחרונה מראה טיסה מעל כוכב הלכת הגדול במערכת השמש, צדק, וזהו אחד הסרטונים היפים שראינו בשנה האחרונה.    הסרטון מורכב מרצף של 36 צילומים ששידרה החללית ג'ונו, במהלך ההקפה ה- 11 שלה מאז אמצע 2016. מה שאתם רואים כאן משקף טיסה בת ארבע שעות והתוצאה שומטת לסתות: ממרחק 3,500 קילומטר בלבד מעל צדק, תבניות העננים והמערבולות של כוכב הלכת נחשפות בפירוט מלא.   

שדרוגו של הטלסקופ הוותיק Mayall עתיד לאפשר מיפוי חסר תקדים של היקום וגם, אולי, לסייע בפיצוח אחת מהתעלומות הגדולות במדע

עם עלייתם של הפודקאסטים, איך אפשר בלי המלצה על כמה שעוסקים בתחומי החלל השונים? אם אין לכם בעיה להאזין לפודקאסטים באנגלית, קבלו כמה מומלצים:   1. "כבר הגענו?"  הפודקאסט שמסקר כל מה שחדש ומעניין בטיסות לחלל כיום:    

שישה מדענים ומומחים "נחתו" לפני מספר ימים במקום סודי ומבודד באיזור מצפה רמון כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-MARS, הדמיה שהתקיימה לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים.

 מי מאיתנו לא חולם להגיע לכוכב לכת לא מוכר, למסור ד"ש להורים ובעיקר להירשם בדפי ההיסטוריה כראשון שכף רגלו דרכה במקום? מחר, 15 בפברואר, "ינחתו" שישה מדענים ומומחים במקום סודי ומבודד באזור מצפה רמון, כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-MARS, הדמיה שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים.

 הביטו היטב בתמונות המשונות הללו. מה אתם רואים פה? כתמים ירקרקים על רקע כחול מפוקסל? מבחן רורשאך? אמנות קונספטואלית? לא. אתם רואים פה היסטוריה.   התמונות הללו מראות את HE85 (מימין) ו-HZ84 (משמאל), שני אסטרואידים מחגורת קויפר. חגורת קויפר היא חגורה עצומה של אסטרואידים וכוכבי לכת ננסיים המקיפים את השמש במסלול מרוחק יותר ממסלולו של נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.  

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הכריזה באחרונה על שיתוף פעולה חדש עם סוכנות החלל הצרפתית במסגרתו יפותחו, ייבנו וישוגרו לחלל שלושה לוויינים זעירים לחקר שינויי האקלים. מערך הלוויינים יחקור לראשונה את מהירות הגידול של העננים מהחלל, ויסייע לפתרון החידה של תפקיד העננים בשינויי אקלים ומכאן למציאת פתרונות לבעיות שנובעות מכך.

באש ותימרות עשן, המשגר החזק ביותר בעולם השלים אמש טיסת בכורה מרשימה ונשא את שאיפותיו הגדולות של אילון מאסק (ואת מכוניתו) למאדים