לרגל חגיגות השנתיים למעבר של חללית ניו הוריזונס (New Horizons) ליד כוכב הלכת הננסי פלוטו, נאס"א שחררה לאחרונה סרטון מרשים המשחזר את המעבר הזה ממרחק 12,550 קילומטרים מפני השטח.    

  הישג לתעשיית החלל בישראל: ונוס - הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית, שוגר היום, 2 באוגוסט, בהצלחה ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל) על גבי משגר "וגה". כשעה וחצי לאחר מכן ונוס נפרד מהמשגר ונכנס למסלולו בחלל בגובה 720 ק"מ.    עדכון: 10:30     הלוויין חלף מעל ישראל והעביר תשדורת ראשונה לצורכי בקרה ומעקב.

מערכת ההנעה החשמלית שפותחה ע"י רפאל ללוויין הסביבה מספקת הצצה לעתיד הלוויינות ככלל

היסטוריה כחול-לבן: ונוס יעקוב אחר שינויים סביבתיים באמריקה, באירופה, באפריקה ובישראל

פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית עתיד לספק נתונים לחקר סביבה וצמחיה ברחבי העולם

מדענים זיהו לראשונה כמויות מים משמעותיות מים במרבצים געשיים בירח, מה שעשוי להצביע על כך שהירח עשיר במים לא פחות מהמעטפת הפנימית של כדוה"א

 הערב תוכלו לצפות בתחנת החלל הבינלאומית גם מבחוץ (בשמים) וגם מבפנים.   

  ארכיון התמונות של תכנית אפולו מכיל כמה צילומים מיוחדים שמספרים את הסיפור מאחורי אחת מהתכניות השאפתניות ביותר בהיסטוריה: שיגור אדם לירח והחזרתו בשלום. לרגל יום השנה לנחיתה על הירח, קבלו כמה תמונות פחות מוכרות:   (קרדיט לכל התמונות: NASA Photo)    

המשימה, הנושאת גם טכנולוגיה ישראלית, תנסה לענות על שאלת השאלות: האם אנחנו לבד ביקום?

היום (16.7) לפני 48 שנה בדיוק שוגרה אפולו 11, החללית שנישאה על גבי הטיל סטורן 5 ונשאה שלושה אסטרונאוטים לירח. בשנים האחרונות, המירוץ לירח מתחמם מחדש וסוכנות החלל האירופית (ESA) החלה לקיים לאחרונה ניסויים בעומק הים, בהם בוחנים שיטות לחילוץ אסטרונאוטים פצועים – למשל מישהו ששבר רגל – על הירח. למה בים?

 הוא ידוע בתור אחת התעלומות הגדולות במערכת השמש ועכשיו קיבלנו הצצה קרובה מתמיד, עם תמונות חסרות תקדים שצלמה החללית ג'ונו. קבלו את הכתם האדום הגדול בכוכב הלכת צדק- מקסימום זום:   

בינה מלאכותית שניתחה תצפיות אל מעמקי הגלקסיה, אפשרה לחוקרים לאתר כוכבים הנעים במהירות אדירה בגלקסיה

מפולות שלגים הן אירועים שמתרחשים לפרק זמן מאוד קצר – דרמה כאוטית ורעשנית שנמשכת שניות עד דקות ולכן נדיר מאוד שהן נקלטות בדיוק בזמן שלוויין עובר בדיוק מעליהן. אבל זה בדיוק מה שמיוחד בתמונות שצולמו על ידי לווין לאנדסט 5 של נאס"א, שתפקידו לצפות על כדור הארץ שלנו מלמעלה.   המפולת ארעה בהרי קורקורם שבפקיסטן, בדיוק כאשר הלווין חלף מעליהם. את צילום המפולת גילה בצילומים ובסרטון הגיאופיזיקאי ג'ייקוב שטיינר מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד.  

באמצעות שיטה לניתור קולות השמש, נראה שהפעילות המגנטית שלה דועכת. האם אנו בדרך לתקופת קרח חדשה?