לכבוד שבוע החלל הישראלי 2016 שבפתח, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשיתוף כתב העת גלילאו צעיר, מגישים לכם גיליון מיוחד שכולו חלל.

ספייס-אקס (SpaceX) מביאה את מהפיכת המיחזור לחלל ואתמול (שני) הצליחה להנחית בשלום טיל שיגור בקייפ קנאווראל (Cape Canaveral) שבפלורידה, לאחר ששחרר 11 לווייני תקשורת של חברת אורבקום למסלול היקפי סביב כדור הארץ. בכך ספייס-אקס בבעלותו של אילון מאסק עשתה היסטוריה.   מיחזור טילי שיגור אינו דבר של מה בכך ולמעשה, עד לפני כמה שנים איש לא חשב בכלל להחזיר חלק כבד זה, שנועד לשאת טונות של דלק וחמצן.

פעמים רבות בהיסטוריה המצאת הטכנולוגיה קודמת לרעיונות השימושים בה. כפי שאיש לא דמיין מה יהיה ניתן לעשות עם רשת האינטרנט בתחילת דרכה, או לאילו המצאות וחידושים ארציים יוביל מרוץ החלל בין ארה"ב לבריה"מ, כך גם סביר להניח ששימושים רבים בטכנולוגיית GPS לא נלקחו בחשבון עד לפני כמה שנים.

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, הציג שבוע שעבר בפני ועדת המדע של הכנסת את תכנית העבודה של המשרד לשנת 2016 וחזון המשרד לשנים הקרובות, וביניהם אחד מנושאי הדגל של המשרד, תחום החלל.  המשרד יזום פרוייקטי פיתוח חדשים בתעשיות החלל לצד המשך תמיכה בקיימים.

סוכנות החלל הגרמנית (DLR) וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע חתמו היום, 11 בנובמבר, על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום החלל האזרחי, בטקס חגיגי בתל-אביב. במסגרת ההסכם, שנחתם על ידי מנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון וד"ר גרד גרופה סגן ראשת סוכנות החלל הגרמנית, ישתפו הצדדים פעולה בנושאי מחקר ופיתוח טכנולוגי לשימוש בחלל לרווחת האנושות.    בין הנושאים שבהם יהיה ניתן לשתף פעולה: מחקרים משותפים בתחומי תצפיות כדה"א, משימות חלל, תקשורת, ניווט והחלל העמוק.

תארו את החיים למשך יום אחד ללא טלפון סלולרי, טלוויזיה, GPS, נחיתות והמראות של מטוסים, ניווט ספינות מסחר בים, תחזית מזג אויר ועוד – כולם שירותים שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיות המבוססות על לוויינים בחלל. תרחישים אלה עשויים להתממש אם יתרחשו חלק ממגוון האירועים המאיימים על מערכות חלל.

אחד המסרים הבולטים ביותר שעלו מאירועי כינוס החלל העולמי שנערך לאחרונה בירושלים, היה הרושם ש"חלל" הוא כבר מזמן לא יעד אליטיסטי-מדעי הנשלט בלעדית על ידי מדינות, אלא מרחב בין-תחומי בו לוקחים חלק גופים מסחריים וממסדיים בשיתוף פעולה הדוק, עם יוזמות שהשלכותיהן מגיעות לאזרחים ברחבי העולם.

סוכנות החלל הישראלית, במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, החלה בתהליך איתור מועמדים לממשיך או ממשיכת דרך ראוי/ה לראש הסוכנות הפורש לגמלאות, מנחם קדרון.    סוכנות החלל עומדת כיום בפני אתגרים חדשים ומרתקים.

לאחר שההצבעה בנושא נדחתה מיוני, קיבלה היום העצרת הכללית באו"ם החלטה על קבלת ישראל באמצעות סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע כחברה מלאה בוועדת האו"ם לשימוש בחלל לצורכי שלום (COPUOS). ההחלטה התקבלה ברוב של 117 מדינות מסכימות לעומת מתנגדת אחת וזאת למרות מאמצים גדולים של אנשי הליגה הערבית באו"ם בחודשים האחרונים לסכל את ההחלטה. מאמצים דיפלומטיים של אנשי משרד החוץ ושל נציגי סוכנות החלל הישראלית הביאו לבסוף להצלחת המהלך עם העברת ההחלטה היום.

סוכנות החלל האיטלקית (ASI) וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע חתמו במסגרת כינוס החלל העולמי על מזכר הבנות לפיתוח משותף של משימת תצפית חללית על כדור הארץ אשר ייקרא SHALOM. מטרת ההסכם היא לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום תצפיות על כדור הארץ למטרות אזרחיות. פרויקט SHALOM צפוי להיות מבצעי בשנת 2021 בעזרת לוויין בעל מערכת תצפית היפר-ספקטראליות למטרות מדעיות ומסחריות.    את טקס החתימה אירח שגריר איטליה בישראל במהלך קבלת פנים מרובת משתתפים במעונו.

כינוס החלל הבינלאומי, שהתקיים במהלך שבוע שעבר בירושלים, היה הזדמנות לא רק עבור אנשי התעשיה, האקדמיה וסוכנויות החלל בעולם להיפגש, לדון וללמוד, אלא גם עבור תלמידים ישראלים הלהוטים ללמוד על התחום ואולי להשתלב בו בעתיד. במפגש ייחודי שנערך ביום רביעי באוניברסיטה העברית בירושלים עם עשרות סטודנטים ותלמידים מרחבי הארץ, ראש נאס"א צ'ארלס בולדן דיבר על תוכניות נאס"א וסיפר על ניסיונו בתור אסטרונאוט בעבר.

כינוס החלל העולמי הוא אינו רק הזדמנות לרכז במשך שבוע מומחים, אנשי עסקים ומדענים ממגוון רחב של תחומים, אלא הזדמנות חינוכית להנגיש רבים מהתחומים הללו לתלמידים.

כינוס החלל העולמי שמארחת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשבוע האחרון בירושלים ננעל היום עם מושב מסכם שעסק במשמעות הגילויים האחרונים של מים זורמים על מאדים והשפעת גילויים אלה על משימות בעתיד.    אחת המשמעויות המרגשות היא היתכנות חיים מתחת לפני השטח. סוכנות החלל האירופית עומדת לשלוח בשלוש השנים הקרובות שתי משימות למאדים שיקדחו לעומק שני מטרים מתחת לפני הקרקע כדי למצוא עוד מים.

רוני אורון וניצן גולבינסקי הם זוכי תחרות "לוויין נולד" לתכנון משימת לוויין ובניית מודל. שני הזוכים שהוכרזו היום על ידי סוכנות החלל הישראלית, הציגו את חזון משימתם בסרטון שפורסם בערוץ היוטיוב של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ויזכו לטוס למחנה החלל במרכז נאס"א בפלורידה שבארה"ב.   אורון תכננה ובנתה דגם ללוויין ביוסאט BioSat. מדובר בתוכנית לשיגור לוויין מחקר מתנפח למאדים ולשמש כביוספירה לייצור חמצן באמצעות אצות, פחמן דו-חמצני (הגז הנפוץ על מאדים) וקרינת השמש.