איפה תוכלו ללכת על קו המשווה במהירות שתאפשר לכם להישאר בזריחה לעד? נגה כמובן, לו רק היה אפשר לנחות על פני השטח.
כמה זמן אורכת יממה בנוגה?
1venus.jpg
נוגה (ונוס) הוא עוף מוזר במערכת השמש שלנו. בזמן שהשמש וכל כוכבי הלכת האחרים, למעט אורנוס, מסתובבים על צירם נגד כיוון השעון (מנקודת מבט מהקוטב הצפוני שלנו), נוגה מסתובב מערבה, עם כיוון השעון. פירושו של דבר שאילו עמדתם על פני השטח של נוגה (ואנחנו ממש לא ממליצים לעמוד על פני השטח של נוגה), הייתם רואים את השמש שוקעת במזרח וזורחת במערב.
והיא הייתה שוקעת וזורחת לאט להפליא. הזריחה והשקיעה אורכות לפיכך שבועות ארוכים משום שהסיבוב של ונוס סביב צירו הוא איטי מאוד. כמה איטי? סיבוב אחד של נוגה על צירו אורך כ-243 ימים בכדור הארץ, כארבעה חודשים! זה משך זמן ארוך יותר משנה שלמה בנוגה, 225 ימים ארציים שלוקח לו להשלים סיבוב סביב השמש. באופן מוזר, מחזור היום והלילה קצר יותר משמעותית: "רק" 117 ימים ארציים. מדוע? מאחר שנוגה מסתובב בכיוון מנוגד לכיוון סיבובו סביב השמש, מחזור היום והלילה מתקצר.
ועדיין, לילה שנמשך 58 וחצי ימים, זה לילה ארוך מאוד. יחד עם זאת, כיוון שקצב הסיבוב של נוגה איטי עד כדי כך, תאורטית אפשר להשיגו בריצה. בקו המשווה נוגה מסתובב על צירו במהירות של 6.5 קמ"ש. גם כשלוקחים בחשבון שהוא מסתובב נגד סיבובו סביב השמש, לו היה אפשרי לרוץ על פני השטח, הייתם יכולים להימנע מהלילה, לפחות עד שתתעייפו.
ובכל זאת נאס"א לא ממהרת לשלוח אסטרונאוטים ליהנות מהשקיעות הארוכות בנוגה. מדוע? כי הם ימותו בו במקום.
למה נאס"א אינה שולחת אסטרונאוטים לנוגה?
2venera-1538615_1920.jpg
נוגה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ. השניים גם דומים מאוד בגודל, בהרכב ובמסה. ממש תאומים. אלא שהטמפרטורה הממוצעת בנוגה היא 462 מעלות צלזיוס – חם מספיק כדי להתיך עופרת. ומן הסתם גם חם מספיק כדי לאדות את המים בגופנו. אבל זה אפילו לא יהיה הדבר הראשון שיהרוג אסטרונאוט שינסה לעמוד על פני השטח של נוגה. לפני שהוא יישרף הוא ייחנק, ולפני שהוא ייחנק הוא יימעך.
למרבה הפלא, מה שהופך את נוגה לעולם החם ביותר במערכת השמש הוא לא הקרבה לשמש, ואפילו לא העובדה שתמיד יש בו צד אחד שפונה לשמש במשך חודשים ארוכים (בגלל סיבובו האיטי). המרחק הממוצע של נוגה לשמש הוא כ-107 מיליון ק"מ. לשם השוואה, כוכב חמה קרוב הרבה יותר לשמש (כ-60 מיליון ק"מ ממנה), והוא קצת קריר יותר מנוגה, בממוצע. יתרה מכך, האַלְבֶּדוֹ של נוגה – מידת החזר האור – הוא גבוה מאוד. כמו שיודע כל אסטרונום חובב, נוגה בוהק בשמיים – ומשקף חזרה כ-70% מאור השמש שהוא מקבל.
אלא שאותה שמיכת עננים שהודפת את אור השמש היא שלוכדת את החום שכן חודר פנימה, ואינה מאפשרת לכוכב הלכת להשיל חום לחלל. בעוד האוויר שאנו נושמים מורכב מ-78% חנקן, 21% חמצן ורק 0.04% פחמן דו-חמצני, בנוגה האטמוספירה מורכבת מ-96% פחמן דו-חמצני. גז חממה זה מצטיין בלכידת החום, כמו בחממות חקלאיות. הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עלתה במעלה שלמה מאז המהפכה התעשייתית בגלל עלייה של כ-0.01% בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. כעת דמיינו מה פירוש הדבר אטמוספירה ש-96% ממנה הם פחמן דו-חמצני.
3An_Earth_Man_on_Venus_comic_book (1).jpg
אז האם האסטרונאוט שלנו ייחנק לפני שהוא יתאדה? בהחלט, אבל גם הרכב הגזים לא יהיה הדבר הראשון שיהרוג אותו. כי האטמוספירה של נוגה לא רק רעילה, היא גם מסיבית מאוד – מסיבית פי 93 מהאטמוספירה בעולמנו. על פני השטח של נוגה, הלחץ האטמוספירי הוא פי 91 מהלחץ האטמוספירי על פני כדור הארץ – בערך כמו צלילה לעומק קילומטר אחד מתחת לפני הים.
אילו יכולנו להתהלך על פני השטח של נוגה, היינו מרגישים שאנו שוחים בתוך חומר צמיגי. אבל אנחנו לא יכולים, כמובן. אסטרונאוט שיגיע לנוגה וינסה לרדת לקרקע פשוט יימחץ בו במקום. זמן קצר אחר כך יתאדו כל הנוזלים בגופו – ויוסיפו עוד קצת אטמוספירה לשמיכת העננים העבה והכבדה שמכסה את נוגה.
אוקי, אז למה לא לבנות לאסטרונאוט חללית עמידה ולהנחית אותו בה?
למה שום חללית מאוישת לא נחתה בנוגה?
שעה שאסטרונאוט שינסה לרדת לפני השטח יימחץ במקום, עקרונית אין מניעה לשלוח לנוגה מעין צוללת מיוחדת שתעמוד בלחץ האטמוספירי האדיר. מסת האוויר על פני השטח של נוגה שקולה כאמור לצלילה לעומק של כמעט קילומטר אחד מתחת לפני הים בכדור הארץ – צלילה בלתי אפשרית לאדם, אבל אפשרית בהחלט לצוללות. למעשה, צוללות מיוחדות כבר הגיעו לתהום צ'לנג'ר, הנקודה העמוקה ביותר בכדור הארץ, בעומק של כמעט 11 ק"מ מתחת לפני הים.
הקושי הגדול בשליחת צוללת כזו לנוגה הוא הטמפרטורה. רוב המכשירים האלקטרוניים שאנו משתמשים בהם פועלים ביעילות פחותה בטמפרטורות גבוהות, ובכל מקרה מפסיקים לעבוד בסביבות 70 מעלות צלזיוס. מערכות אלקטרוניות מיוחדות יכולות להחזיק מעמד עד לטמפרטורה של 125 מעלות, אבל זהו הרף העליון. אפילו חשיפה קצרה לטמפרטורה גבוהה יותר תמיס את המעגלים החשמליים. לנאס"א יש מחלקה שלמה בשם HOTTech שנועדה לפתח מערכות אלקטרוניות שיעמדו בטמפרטורות של 500 מעלות צלזיוס, וישמשו למשימות בפני השטח של נוגה, בכוכב חמה ובעומק האטמוספירה של הענקים הגזיים – אבל היא עדיין בחיתוליה.
אז איך בכל זאת אנחנו יודעים מה קורה על פני השטח של נוגה?
איך אנחנו יודעים מה קורה בשטח של נוגה אם אי אפשר לצלם דרך האטמוספירה הדחוסה שלה?
5Venuspioneeruv.jpg
נוגה הוא כוכב הלכת הקרוב אלינו ביותר, אבל מעטה העננים הסמיך אינו מאפשר לנו לצלם את פני השטח – לא מכדור הארץ, לא מהחלל ולא ממסלול מסביב לנוגה. למעשה, אנחנו יודעים מעט מאוד על מה שקורה למטה. לעומת מאדים, למשל, נוגה הוא סימן שאלה עטוף במסתורין.
ב-1970 וֵנֵרָה 7 הסובייטית הייתה החללית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לנחות על פני השטח של נוגה (ולמעשה החללית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לנחות על כוכב לכת אחר). ונרה 7, וכל אלה שנחתו אחריה עד ונרה 16, נשלחו לנוגה כשהן כלואות בתא לחץ מיוחד, מבודד ומקורר. אבל אפילו זה אפשר לוונרה 7 לשדר לא יותר מ-23 דקות לפני שהמערכות שלה קרסו. בזמן הקצר ויקר הערך הזה היא הספיקה להעביר נתונים לגבי הטמפרטורות והלחץ האטמוספירי על הקרקע.
ונרה 8 החזיקה מעמד 50 דקות. כמו 7, גם היא לא צוידה במצלמה, אבל היא מדדה את התנאים האופטיים בנוגה – והראתה שהראות שם מזכירה יום ערפילי למדי בכדור הארץ. ונרה 9 חדרה את האטמוספירה בתא לחץ מיוחד שאפשר לנחתת לשרוד 53 דקות ולהחזיר את התמונה הראשונה מפני השטח של עולם אחר. אומנם האוויר דחוס על פני השטח כמו בעומק קילומטר מתחת לפני הים בכדור הארץ, ושם שוררת עלטה מוחלטת, אך דרך הגזים אור השמש בכל זאת מגיע לקרקע של נוגה. ונרה 11 שרדה 95 דקות ותיעדה מכת ברק. ואילו ונרה 13 הצליחה ב-1984 לשרוד זמן שיא של 127 דקות על פני נוגה – שיא שלא נשבר עד עצם היום הזה.
אז איך פני השטח נראים?
איך נראה העולם של נוגה מפני השטח?
ראשית, השמיים בנוגה כתומים-אדומים. גלי האור הקצרים יותר, כמו כחול וירוק, נבלעים בעננים, ורק הגלים הארוכים, כתום ואדום, מגיעים לפני השטח – כמו מה שקורה בכדור הארץ בזריחה ובשקיעה. שנית, העננים עבים ודחוסים כל כך, שלעומדים על פני השטח של נוגה אין שום אפשרות לזהות את השמש בשמיים – אפילו באמצע היום. ואילו בלילה הארוך לא נראים כוכבים כלל.
מה עוד? נוגה זרוע הרי געש אדירים. למעלה מ-1,600 הרי געש, חלקם רחבים פי 100 מהרי הגעש בכדור הארץ. אבל אין פירושו של דבר שהפעילות הגעשית בנוגה רבה מבעולמנו. אומנם הגשושית ונוס אקספרס גילתה ב-2008 וב-2009 ראיות ישירות להתפרצויות געשיות על נוגה, אבל ככלל כוכב הלכת שקט מאוד. לפחות כיום.
בעבר, לפני 300 עד 600 מיליון שנה, התרחשה בנוגה התפרצות-על – או סדרה של התפרצויות-על – והקרקע כוסתה בלָבָה. 85% מפני השטח של נוגה חלקים לחלוטין, ללא סימן לפגיעות אסטרואידים עתיקות כמו אלה שבירח או בכדור הארץ.
7venus.jpg
המכתשים שכן פזורים על פני השטח של נוגה – כאלף מכתשים – הם גדולים יחסית, בקוטר שבין 3 ל-280 ק"מ. מכתשים קטנים יותר פשוט לא יכולים להיווצר, שכן הגרר האטמוספירי חזק כל כך שכל אסטרואיד קטן מ-50 מטר ייבלם עד שיגיע לקרקע – ולא יוכל ליצור מכתש.
ובכל זאת, יש כאלה שהיו רוצים לבנות ערים שלמות בנוגה. איך זה ייתכן?
האם אפשר לחיות בענני נוגה?
כוכב הלכת נוגה הוא גיהינום עלי אדמות. אפילו הרובוטים שלנו אינם שורדים על פני השטח של נוגה. עם זאת, בגובה של בערך 50 ק"מ מעל פני השטח של הכבשן של נוגה אנחנו מוצאים את התנאים הנוחים ביותר לבני אדם במערכת השמש, אחרי כדור הארץ כמובן.
בגבהים כאלה, הטמפרטורה היא כ-30 מעלות צלזיוס והלחץ האטמוספירי דומה לזה של פני השטח בכדור הארץ. גם אם יהיו לנו מושבות ענק במאדים, כמו שמציע אילון מאסק למשל, המתיישבים לעולם לא יוכלו להסתובב ללא חליפות לחץ. המקום היחיד במערכת השמש שבו ניתן להסתובב ללא חליפות חלל הוא העננים של נוגה.
יתרה מכך, בזמן שהאטמוספירה המאדימית הדלילה תחשוף את המתיישבים לקרינה סולארית וקוסמית מסוכנת, בגובה של 50 ק"מ הכיסוי האטמוספירי שמציע נוגה דומה לכיסוי האטמוספירי על פני השטח של כדור הארץ. אומנם אין לכוכב הלכת שדה מגנטי המגן מפני חלקיקים טעונים המגיעים מהשמש, אבל יש לו שכבת אוזון שמסננת חלק מהקרינה העל-סגולה המזיקה.
לנוגה יש עוד יתרון שאין לשום כוכב לכת זר: המסה שלו. טכנולוגיות מתקדמות יכולות לדמות אור וחושך, לספק אוויר ומים ולהגן עלינו מפני פגעי החלל. אבל שום טכנולוגיה נוכחית, אף לא תאורטית, אינה יכולה לייצר כבידה מלאכותית על פני השטח של עולם אחר. מתיישבים במאדים ייאלצו להתמודד עם שליש מכוח הכבידה של כדור הארץ. עצמותיהם ייחלשו, שריריהם יתנוונו, גופם יתארך ושריר ליבם יתרחב. ספק אם מתיישבי מאדים, או ילדיהם, יוכלו לחזור לבקר בעולם הבית שלהם מבלי לקרוס פיזית. בנוגה, לעומת זאת, הכבידה היא כ-90% מזו של כדור הארץ, וגוף האדם ירגיש פחות או יותר בבית.
הצעות ליישב את האטמוספירה של נוגה נשמעות כבר מראשית שנות ה-70, במודל של ערים מרחפות. למעשה, מאחר שתערובת הגזים שאנו מכנים בחיבה "אוויר" קלה בהרבה מאטמוספירת הפחמן הדו-חמצני של נוגה, בלון עם אוויר לנשימה ירחף ללא קושי על גבי העננים. הערים המרחפות יוכלו לרתום את הרוחות העזות בנוגה כדי לשוטט בחופשיות וללא שימוש בדלק, להפיק חשמל מקרינת השמש העזה ולתכנן את מסלולן כך שיהיו לעד בקו התפר הקריר והנעים שבין יום ללילה, ולחלופין להקיף את כוכב הלכת כדי "לזרז" את מחזורי היום והלילה האיטיים.
ומי יודע – אם נגור יום אחד בקצה העננים של נוגה, אולי נפגוש שם צורות חיים.
האם יש חיים בנוגה?
שום צורת חיים המוכרת למדע אינה יכולה לחיות על פני השטח של כוכב הלכת נוגה, בלחץ אטמוספירי של פי 91 מהלחץ האטמוספירי של כדור הארץ ובטמפרטורה של 462 מעלות צלזיוס.
עם זאת, כמה מדענים הציעו לחפש חיים בקצה שכבת העננים. בגובה של בערך 50 ק"מ מעל פני השטח, הטמפרטורה והלחץ דומים לאלו שבכדור הארץ. יתרה מכך, בגובה כזה ניתן למצוא את כל מה שדרוש לקיום חיים: אנרגיה מהשמש, לצד חומרי הזנה כמו אדי מים, חמצן ופחמן.
חומרי המזון הללו קיימים אומנם בדוחק רב. אדי מים, למשל, מהווים 0.4% מהאטמוספירה של כדור הארץ – ורק 0.002% מהאטמוספירה של נוגה. אבל הם אמורים להספיק לצורות חיים קטנות מאוד, כלומר לחיידקים.
חיידקים בעננים? כאן בכדור הארץ, הרוח מעיפה חיידקים לעננים כל הזמן. ואילו בנוגה אנו רואים תופעה מוזרה: כשמצלמים את כוכב הלכת באור על-סגול, כלומר באורכי גל קצרים יותר מהאור הנראה, רוב הקרינה העל-סגולה נספגת על ידי עצמים זעירים (Unknown Absorbers).
9venus.jpg
כבר בשנות ה-60 הציעו קרל סייגן והרולד מורוביץ שאת הקרינה העל-סגולה סופגים חיידקים החיים בעננים, בתהליך של פוטוסינתזה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים דרמטיים באקלים, במשטר הרוחות ובמידת החזר האור של כוכב הלכת, שינויים שעולים בקנה אחד עם הִתְרַבּות של אותם עצמים זעירים באטמוספירה. כך, למשל, בין השנים 2006 ל-2017 התעמעם אורו של נוגה בחצי, ומספר הסופגים המסתוריים באטמוספירה הוכפל. אחר כך נוגה חזר להאיר כרגיל – וריכוז הסופגים נחתך בחצי. האם לפנינו מושבות ענק של חיידקים, שמתרבים ומתרבים עד שהם מסתירים זה לזה את השמש?
לפני שקופצים למסקנות, צריך להבין שאנחנו פשוט לא מכירים את נוגה מספיק כדי לשלול הסברים סבירים יותר. חומרים כימיים רבים סופגים קרינה על-סגולה, והכמות שלהם יכולה לגדול עקב שינויים מחזוריים בקרינת השמש.
כדי לפתור את חידת העננים של נוגה, האנושות תצטרך לשלוח לכוכב הלכת חלליות שידגמו וינתחו את הרכב האוויר. סוכנויות החלל האירופית והרוסית עובדות בימים אלה על משימת "ונרה D", שתכלול מקפת ונחתת, וגם נאס"א בוחנת את האפשרות לשגר רובר ראשון לנוגה.