כוכב לכת – באנגלית Planet, מהמילה היוונית פלנטה שפירושה נווד. מדוע? מכיוון שכוכבי הלכת נראו בעיני הקדמונים כ"מטיילים" על פני כיפת השמים ביחס לכוכבי השבת. כיום אנו יודעים כי כוכבי הלכת נעים ביחס לכוכבי השבת כיוון שהם חגים סביב השמש. אולם יש גופים נוספים המקיפים את השמש כמו אסטרואידים ושביטים, אז מה מיוחד בעצם בכוכב לכת?
ישנה הסכמה על כך שכוכב לכת הוא גוף אשר נע במסלול סביב שמש. מלבד זאת כדי לזכות בתואר "כוכב לכת" עליו להיות מעל גודל מסוים, ובעל מסה מספקת כדי לקבל צורה כדורית. אולם כמה גדול צריך גוף להיות? וכמה כדורי? כאן מתקשים אסטרונומים למצוא הסכמה רחבה, ולמעשה סיפורו של פלוטו אשר הורד מדרגת כוכב לכת, לדרגת כוכב לכת ננסי מדגים כיצד הגדרתו של כוכב לכת יכולה להשתנות.
חשוב להכיר את ההבדל המשמעותי בין כוכב לכת, כמו כדור הארץ או צדק, לבין כוכב כמו השמש שלנו. כוכבים פולטים אנרגיה, כפי שאולי שמתם לב בכל בוקר כשהשמש עולה ומחממת אתכם. מקורה של אנרגיה זו בתהליכי היתוך גרעיני המתרחשים בליבתה, וגורמים לה ללהוט ולזהור באור יקרות. כוכבי לכת הם קטנים משמעותית מכוכבים, ובשל כך אינם מסוגלים להפיק אנרגיה עצומה בליבותיהם ולכן גם אינם מפיצים אור וחום משלהם, אלא מוארים באור הכוכב שאותו הם מקיפים.
כוכב הלכת המוכר לנו ביותר, הוא כמובן ביתנו החמים והנוח, כדור הארץ. אנחנו כל כך רגילים אליו, שקשה לנו לדמיין כמה שונים ומגוונים יכולים להיות התנאים על פני כוכבי לכת אחרים. כמה מעניינת יכולה להיות צפייה בזריחתם של יותר מ-60 (!) ירחים על שבתאי, זאת בנוסף לטבעות המפורסמות שלו. לחלופין כמה מוזר יהיה לצפות בזריחתה של השמש במערב על פני נגה, ובשקיעתה במזרח. מרגשות מכך יכולות להיות תופעות הקשורות באטמוספרה של כוכבי הלכת. כיום ישנה סברה שלפיה באטמוספרה הסמיכה של צדק יורדים מטחי גשם המורכב מהליום וניאון. אותו גשם ניאון, בתנאים המתאימים, יכול לזרוח באור המיוחד המוכר לנו ממנורות הניאון. לו יכולנו להביט מחלון חדרנו, ולצפות בגשם של אור... גם תופעה זו מתגמדת אל מול הרעיון הפנטסטי של גשם יהלומים היורד, על פי תיאוריה אחרת, על פניו של נפטון.
כיום אין לנו עדיין בסיס של ראיות לתופעות מעין אלה, אולם האפשרויות הקיימות במרחבי היקום מציתות את הדמיון, וככל שנעמיק בגישושינו, אנו צפויים לגלות עולמות מופלאים.
