חליפת חלל בהתאמה אישית שמיוצרת מהפחמן הדו-חמצני באטמוספרה של מאדים או מדפסת תלת-ממד שתדפיס ננו-צוללות על מעטה הקרח של עולם המים אירופה? אלו הם כמה מההצעות העתידניות שסוכנות החלל האמריקנית בחרה לפתח.
מדי שנה מעניקה נאס"א מענקי פיתוח במסגרת המרכז לרעיונות מקוריים ומתקדמים (Institute for Advanced Concepts, או NIAC), שנועד לטפח חדשנות טכנולוגית אשר תזניק את האנושות קדימה בחקר החלל.
השנה חילקה סוכנות החלל מענקים בסך 5.1 מיליון דולר ל-17 חוקרים, מהם ל-12 פרויקטים חדשים בשלב א' (בחינת היתכנות) ולחמישה בשלב ב' (המשך הפיתוח). חוקרים שזכו להיות עמיתי מחקר של המכון בשלב א' יזכו למענק פיתוח של 175,000 דולר למחקר של תשעה חודשים, וחוקרים בשלב ב' יזכו למענק של 600,000 דולר לתקופה של שנתיים.
אמנם הפרויקטים שנבחרו ל-NIAC נמצאים עדיין בחיתוליהם, ואין לראות בהם משימות נאס"א רשמיות, ובכל זאת המרכז נחשב לאחת האפשרויות הטובות ביותר של מדענים עם רעיונות מטורפים לקבל מענקי פיתוח במסגרת סוכנות החלל. ואפילו אם רק בודדים מבין הפרויקטים המוצעים יתממשו, בתקופת חיינו או בכלל, עדיין מדובר ברעיונות שמציתים את הדמיון.
מטוס נוסעים חשמלי או קורונוגרף בגודל מגרש פוטבול?
בין זוכי מענק ה-NIAC לשנת 2022 בשלב א' אפשר למצוא הצעה לקורונוגרף ענק, בגודל מגרש פוטבול, שיוצב במסלול גאוסינכרוני סביב כדור הארץ. קורונוגרף הוא מכשיר החוסם את אורם הבהיר של כוכבים כדי לחשוף את העצמים החיוורים שלידו. המציעים מקווים שהוא יאפשר לטלסקופים המוצבים על הארץ לחפש אחר סימני חיים באטמוספרות של כוכבי לכת דמויי-ארץ המקיפים אותם. מאחורי הצעה זו עומד לא אחר האסטרופיזיקאי ג'ון מאת'ר ממרכז גודארד של נאס"א – חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2006.
2022_ph_i_mather.jpg
ואילו האסטרונומית שרה סיגר מ-MIT מציעה לחפש חיים סמוכים בהרבה: בעננים של נוגה. סיגר רוצה לשגר מעין דאון בשם BREEZE, שיצנח לאטמוספרה הצפופה של נוגה, יאסוף דוגמיות גז ויחזיר אותן למעבדות בכדור הארץ. הצעות מעניינות אחרות משלב א' כוללות מטוס נוסעים חשמלי, שיהיה חרישי לחלוטין, הנעה תרמית שתאפשר לחללית לצאת ממערכת השמש במהירויות חסרות תקדים, וגם ייצור ותיקון חליפות חלל במאדים, תוך שימוש בפחמן הרב שבאטמוספרה העשירה בפחמן דו-חמצני.
הדמיה של משימת BREEZE, המציעה לאסוף דוגמיות גז מענני נוגה כדי לחקור אם יש בהם חיים
בין זוכי המענקים של שלב ב' אפשר למצוא רעיון לננו-רובוטים מטפסים שיוכלו לחקור את המערות במאדים וננו-רובוטים שחיינים שיודפסו במדפסת תלת-ממד ויוכלו לחקור את האוקיינוסים התת-קרקעיים של עולמות מים כמו אנקלדוס ואירופה, או את אגמי ההמתאן של טיטאן.
באותו הזמן, זאק מנצ'סטר מאוניברסיטת קרנגי מלון חושב בגדול – וימשיך לפתח את ההצעה פורצת הדרך שלו לכבידה מלאכותית: מבנה מסתובב בקוטר קילומטר שלם. אחרי השיגור, המבנה המוצע יתנפח פי 150 מגודלו המקורי ויהפוך למגורים מסתובבים שייצרו אפקט של כבידה השווה לכבידה כאן על הקרקע.
2022_ph_ii_manchester.jpg
