ביום שישי יבזיק כדור פלזמה בגודל אוטובוס באטמוספרת שבתאי. יהיה זה סופה של אחת החלליות החשובות בהיסטוריה, שגם ברגעיה האחרונים ממשיכה להפתיע

מערכת TRAPPIST-1 נחשבת למועמדת הטובה ביותר לקיומם של חיים מחוץ למערכת השמש. ייתכן שבחלק מכוכבי הלכת שלה יש אטמוספרה

 במסעה של השמש שלנו בגלקסיית שביל החלב, היא צפויה לחלוף קרוב מאוד יחסית לכוכב אחר בעוד 1.3 מיליון שנים, קרבה שעשויה לגרום להכחדה המונית בכדור הארץ. כך לפי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Astronomy & Astrophysics.  הכוכב Gliese 710 יחלוף במרחק של "רק" חמישית שנת אור (כ- 1.5 טריליון קילומטרים) מהשמש.

ביום שישי יחלוף אסטרואיד גדול בקרבה יחסית לכדוה"א. אין סיכוי לפגיעה אך ניתן לצפות בו

בחסותה של סין כיום גם מדינות כמונגוליה, תאילנד ובנגלדש שותפות במיזמי לוויינות מתקדמים

אל תארזו את מגלשי הסקי עדיין, אבל לפי מחקר חדש מסתבר שבלילות מאדים הקרים יורד שלג

עד כמה ליקוי חמה הוא נדיר וכיצד תוכלו אתם לצפות בליקוי מחר, אם לא במציאות אז לפחות במציאות מדומה?

 חוקרים מהטכניון ייקחו חלק בפרויקט מחקר חדש וראשון מסוגו שאותו בחרה נאס"א לקיים על גבי תחנת החלל הבינלאומית – כך הודיעה נאס"א בסוף השבוע.

כך מגלה סלע עתיק שהובא לכדה"א במשימת אפולו 15. המשימה הישראלית לירח, SpaceIL, צפויה לחקור את החידה המדעית הזאת

האסטרואידים העצומים יסייעו בחקר היווצרות כוכבי הלכת

  הישג לתעשיית החלל בישראל: ונוס - הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית, שוגר היום, 2 באוגוסט, בהצלחה ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל) על גבי משגר "וגה". כשעה וחצי לאחר מכן ונוס נפרד מהמשגר ונכנס למסלולו בחלל בגובה 720 ק"מ.    עדכון: 10:30     הלוויין חלף מעל ישראל והעביר תשדורת ראשונה לצורכי בקרה ומעקב.

מערכת ההנעה החשמלית שפותחה ע"י רפאל ללוויין הסביבה מספקת הצצה לעתיד הלוויינות ככלל

היסטוריה כחול-לבן: ונוס יעקוב אחר שינויים סביבתיים באמריקה, באירופה, באפריקה ובישראל

מדענים זיהו לראשונה כמויות מים משמעותיות מים במרבצים געשיים בירח, מה שעשוי להצביע על כך שהירח עשיר במים לא פחות מהמעטפת הפנימית של כדוה"א