זו היתה שנה רצופה בתגליות מדעיות, שיגורים פורצי דרך, וכן פרידה אחת מרגשת מהחללית האהובה במערכת השמש. קבלו את הסיפורים שעשו לנו את השנה: עשרת המובילים בתחום החלל בכלל, וחמשת הסיפורים הגדולים של ישראל בחלל בפרט. קבלו אותם:
נתחיל, איך לא, מעולמות רחוקים. מדי שנה אנחנו נדהמים לגלות כמה כוכבי לכת נסתרו מעינינו ובשנת 2017 נשברו כמה שיאים באופן מיוחד: ההכרזה על 219 הפלנטות החדשות שהתגלו באמצעות טלסקופ החלל קפלר; שיתוף פעולה חסר תקדים בין נאס"א לבינה המלאכותית של גוגל אפשר לגלות כוכב לכת שמיני במערכת שמש רחוקה; וכן, לראשונה מסתבר שייתכן שיש עולמות גם סביב אלפא קנטאורי, מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש שלנו.
אבל הסיפור הגדול והמתוקשר ביותר, ככל הנראה, הוא ההכרזה של נאס"א על גילוי מערכת השמש TRAPPIST-1: במרחק 40 שנות אור, סביב כוכב קטן וקר בהרבה משלנו, מצטופפים להם שבעה כוכבי לכת דמוי כדור הארץ!
נציין שמאז הגילוי של TRAPPIST-1 נמצאו ראיות לכך שייתכנו שם גם מים ואולי אף חיים אך כמובן, עוד מוקדם לדעת.
גילוי גלי כבידה נחשב במידה רבה של צדק בתור פרק חדש במדע האסטרונומיה. אם עד היום אסטרונומים הסתמכו בעיקר על אור (קרינה אלקטרומגנטית) כדי לערוך תצפיות וללמוד על היקום, עתה ארגז הכלים מתרחב: אפשר "להאזין" לגלי הכבידה של היקום וללמוד על היבטים חדשים בו. לכן התגליות שעליהן בישרו השנה צוותי LIGO ו-Virgo - האחת בעקבות גילוי גלי כבידה מהתמזגות חורים שחורים והשניה בעקבות גילוי גלי כבידה מהתמזגות כוכבי נייטרונים - נחשבות לצוהר חסר תקדים בחקר היקום.
סופה של קאסיני, אחת החלליות החשובות ביותר בהיסטוריה של חקר מערכת השמש באמצעות גשושיות, הוא אחד הסיפורים המרגשים של השנה. קאסיני הביאה לנו כמה מהתמונות היפות ביותר של כוכב הלכת שבתאי ושדרה נתונים שעוד ימשיכו להעסיק מדענים עוד שנים רבות.
בונוס:
- איך זה שטבעות שבתאי לא התגבשו לכדי ירחים ומה היה קורה לחללית שהייתה מנסה לטוס בתוכן?
- צפו בכמה מהתמונות המדהימות ממסעה של קאסיני.
עם הכרזות על טיסות מאוישות לירח ב-2017 והצהרות על תחנות חלל פרטיות בירח ב-2020, נראה שבתעשיית החלל הפרטית והציבורית הירח נעשה יעד קרוב מתמיד. ב- 11 בדצמבר, נשיא ארה"ב אף חתם על Space Policy Directive 1, המורה לנאס"א לשלוח אסטרונאוטים חזרה לירח בתור תחנת ביניים למסע למאדים.
ואם אם כבר הזכרנו את החזרה המיוחלת לירח, נזכיר גם גילוי מרעיש נוסף מהשנה החולפת: מדענים זיהו לראשונה כמויות מים משמעותיות במרבצים געשיים בירח, מה שעשוי להצביע על כך שהירח עשיר במים לא פחות מהמעטפת הפנימית של כדור הארץ.
אין עוררין על כך שאילון מאסק, מייסד ספייס אקס, יודע למשוך תשומת לב. במיוחד כשלוקחים בחשבון טריקים שיווקיים, כגון כוונתו לשגר מכונית למסלול מסביב למאדים, או סתם מזל כמו שיגור Falcon 9 ב-22 בדצמבר בדיוק בשעה ותנאי אטמוספרה שגרמו לו להיראות כמו השתלטות חייזרים בצורת לווייתן ענק וזוהר.
זו ספינת חלל? טיל צפון קוריאני? לא ממש, רק עוד יום עבודה בספייס-אקס | קרדיט: Washington Post
אבל מעבר לכך, לספייס אקס יש גם הישגים של ממש, כמו הספק מרשים של 18 שיגורים בשנה החולפת, כולל שני שיגורי פאלקון 9 תוך מסגרת זמן של 48 שעות. בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שנערך השנה באוסטרליה, מאסק הדהים את תעשיית החלל עם ההכרזה כי בכוונתו לשנע כמויות נוסעים למושבה במאדים באמצעות ה- Big Falcon Rocket.
גם חברת החלל Blue Origin של מייסד אמזון ג'ף בזוס מקדמת את החלום להגיע לכוכב האדום. באוקטובר השנה החברה ביצעה ניסוי מוצלח במנוע רקטי חדשני, אשר מונע על ידי חומר שמצוי בשפע גם במאדים.
זה היה אחד מליקויי החמה הנדירים בהיסטוריה של ארה"ב: ב- 21 באוגוסט מאות מיליוני אמריקאים נשאו את עיניהם לשמים בעוד השמש התכסתה בצל. כדי לצפות בליקוי המלא הבא בישראל, נצטרך לנסוע לאילת ולהמתין שם עד נובמבר שנת 2180.
לא בכל יום אסטרונומיה זוכים למבט מקרוב (יחסית) של אורח שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש. רבים חשדו שאולי האסטרואיד אומואמואה הוא בעצם ספינת חלל חייזרית, בשל צורת הסיגר שלו, הנדמית מלאכותית, אבל בסוף התברר שזה לא ממש המצב.
אוקיי, אז האסטרואיד אומואמואה אינו באמת ספינת חלל עם חייזרים בתוכו, אבל אחת מהתגליות המרעישות ביותר השנה בכל זאת עוסקת בהיתכנותם של חיים, ולא מדובר במערכת שמש רחוקה, אלא ממש כאן, בשכונת מערכת השמש שלנו. באפריל 2017 נאס"א הכריזה כי גילתה פעילות הידרותרמית בירח הקרח אנקלדוס, בדומה לזו המתקיימת בקרקעית האוקיינוסים בכדור הארץ.
חמשת הסיפורים הגדולים בתעשיית החלל הישראלית
זהו פרויקט הדגל שלנו, כאן בסוכנות החלל הישראלית, ואנחנו מאוד גאים בשיגורו בתחילת אוגוסט השנה. פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית בשיתוף עם סוכנות החלל הצרפתית, שוגר לחלל.
ונוס הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית. חוץ מתמונות נהדרות שהוא מצלם מסביב לעולם, ונוס עוקב אחר שינויים סביבתיים באמריקה, באירופה, באפריקה ובישראל, ומערכת ההנעה החשמלית שלו מספקת הצצה לעתיד הלוויינות ככלל.
היא מעבדה משוכללת לניסויים כימיים וביולוגיים הנשלטים על ידי מדענים מסביב לעולם, אלא שהיא יוצאת דופן לפחות בהיבט אחד: המעבדה הזו מרחפת בחלל.
השנה שתי מעבדות חדשניות של חברת ספייס פארמה, הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית, שוגרו לחלל בהצלחה. הלוויין הראשון שוגר יחד עם לוויין נוסף, שפותח בתמיכת סוכנות החלל, BGUSAT, ושניהם יחד מדגימים ניו-ספייס במיטבו.
החלל מספק סביבת ניסוי אופטימלית לבדיקה של השפעת תנאי תת כבידה על חומרים כימיים וביולוגיים, המשמשים למשל לפיתוח מודלים להתמודדות עם מחלות ועיצוב תרופות ולבדיקת עמידותן. מעבדת "נקסוס" של ספייס פארמה ששוגרה לתחנת החלל, ייחודית ביכולת הטכנולוגית שלה לשמור על טמפרטורה שדומה לגוף האדם, 37 מעלות, ועל מאזן חשמלי ובניסויים החדשניים על תאים ביולוגיים חיים שלא התקיימו עד כה בחלל.
באוגוסט הכריזה נאס"א כי חוקרים מהטכניון ייקחו חלק בפרויקט מחקר חדש וראשון מסוגו שאותו בחרה נאס"א לקיים על גבי תחנת החלל הבינלאומית. המחקר הישראלי, הנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית, עוסק בפיתוח גלאים שיזהו התפרצויות אנרגטיות בחלל.
דוכיפת 2 אינו עוד פרויקט חינוכי לתלמידים חובבי חלל, אלא משימה מדעית ראשונה מסוגה המשתלבת בפרויקט מחקר של האיחוד האירופי, QB50. באפריל 2017 הוא הגיע לתחנת החלל הבינלאומית ושולח לדרכו במסלול סביב כדור הארץ.
בתחילת השנה סוכנויות החלל הישראלית והגרמנית חתמו על הסכם שנועד לבחון פיתוח ייחודי של חברת StemRad, שנועד להגן על אסטרונאוטים במאדים.
