שביט הוא גוף קטן שקוטרו יכול להגיע עד עשרות קילומטרים והוא מכיל בעיקר קרח מים, ובו לכודים גם גזים שונים ואבק. שביטים רבים נמצאים במסלול סביב השמש, אולם בניגוד למרבית הגופים במערכת השמש, מרחקם של השביטים מן השמש לאורך ההקפה שלהם משתנה באופן קיצוני. במהלך חלק ממסלולם, עוברים השביטים קרוב מאוד אל השמש הלוהטת. פני השביט מתחממות, הקרח מתנדף והאבק והגזים הלכודים בקרח פורצים החוצה. כך נוצרת הילה של גז האופפת את גוף השביט, והוא מותיר אחריו "זנב" של גזים ואבק שהתנתקו ממנו. אותו זנב הפך לסמלו המוכר ביותר של השביט, והוא מרהיב למראה כאשר הוא מופיע בשמי כדור הארץ.
מחקרים מסוימים מצביעים על כך ששביטים קדומים שהתרסקו על פני כדור הארץ נשאו עמם מטען יקר של מים, שהיו למקור העיקרי למים על פני כדור הארץ, וכן תרכובות אורגניות נוספות אשר היוו תרומה נכבדת להתפתחות החיים בעולמנו. תיאוריה מרתקת אף יותר מציעה כי שביט מסוים אשר התרסק על פני כדור הארץ לפני 4 מיליארד שנים, נשא בקרבו חיים מיקרוסקופיים שנוצרו בעולמות רחוקים, וזרע בכך את התחלת התפתחות החיים בעולמנו. כיום אין בידינו חומר עובדתי שיאשש או יפריך תיאוריה זו, אך המשך חקר השביטים צפוי לחשוף עובדות מרתקות על מרחבי מערכת השמש ועל אופן היווצרותה.
בינואר 2014 התעוררה מתרדמה ארוכה הגשושית רוזטה, משימת מחקר של סוכנות החלל האירופית בשיתוף נאס"א. רוזטה יצאה לדרכה בשנת 2005, וב-3 השנים האחרונות לפני "יקיצתה" הייתה בתרדמה (כמו מצב "שינה" במחשב הנייד) כדי לחסוך באנרגיה. היעד הסופי שלה הוא איסוף מידע על השביט בעל השם הקליט 67P/Churyumov-Gerasimenko, מידע אשר עלול להשפיע משמעותית על הבנתנו את תהליכי היווצרותה של מערכת השמש והגופים בה.
מומלץ לבקר אתר תכנית הרוזטה, ולהציץ גם בקריאות ההשכמה שנשלחו לגשושית מכל רחבי העולם.
במשך מאות שנים המתינו אנשים בעיניים כלות למעבר כוכב שביט בשמי הלילה. חלקם היו אמנים שלכדו את המאורע ויצקו ביצירתם את הפליאה שהציפה אותם:
Augsburger_Wunderzeichenbuch,_Folio_52.jpg
Book_of_Miracles.jpg
