הביטלס קופצים לחלל

לדברי אמברוסי, הלהקה נוצרה בראשית ימי המרוץ לחלל, ושיריה העניקו השראה למדענים רבים. תרומה של ממש הרימה הלהקה כשהקדישה את הכנסותיה ממכירות "האלבום הלבן" למחקר מדעי. בין היתר, חברת התקליטים של הביטלס EMI מימנה את מחקרו של עובד החברה, מהנדס החשמל גודפרי האונספילד, בתחום קרני הרנטגן. ב-1972 פיתח האונספילד במעבדות EMI את הטופוגרפיה הממוחשבת, שיטת הדימות שמוכרת לנו בראשי התיבות CT. ב-1979 זכה האונספילד בפרס נובל לרפואה.

לוסי בשמי היהלומים

ומה לגבי החלל? ובכן, ב-2005 ביצע מקרטני את "Good Day Sunshine" בהופעה חיה, שהועברה בשידור חי לתחנת החלל הבינלאומית ושימשה כשעון מעורר לאסטרונאוטים. כשפול מקרתני שמע על כך, הוא החליט לקחת את זה רחוק יותר, ובעזרת נאס"א, שר לאסטרונאוטים בזמן הופעה חיה, בזמן שהם נופפו לקהל ממסכי הבמה. הם לא נשארו חייבים וקפצו לבקר בהופעה מאוחרת יותר, לאחר נחיתתם. אבל השיר ששודר הכי רחוק היה כמובן Across the Universe. ב-2008 שידרה נאס"א את השיר לכיוון כוכב הצפון פולאריס, במרחק 431 שנות אור מאתנו וזה היה השיר הראשון ששודר לחלל העמוק.

ישנם חמישה אסטרואידים שנקראים על שם הלהקה: 8749 ביטלס, 4147 לנון, 4148 מקרטני, 4149 האריסון, 4150 סטאר. על שמו של לנון נקרא גם מכתש בכוכב חמה. בנוסף, כוכב מסוג ננס לבן המכוסה בפחמן דחוס, הלוא הוא יהלום, זכה לכינוי "לוסי" על שם "Lucy in the Sky with Diamonds".

לוסי הוא גם שמו של מאובן אנושי ממין נקבה שנתגלה ב-1974 באתיופיה, והיווה תרומה חשובה לחקר התפתחות  המין האנושי. דונלד ג'והנסון, הפלאואנתרופולוג שגילה את השלד, כינה אותו לוסי בעקבות השיר של הביטלס שהאזין לו בזמן שהצוות חגג את התגלית ה(פרה)היסטורית. כתוצאה מכך, המשימה של נאס"א לחקר האסטרואידים הטרויאנים של צדק, שנחשבים לעתיקים מאוד ועתידים לשפוך אור על מוצא מערכת השמש, נקראת "לוסי" – והיא צפויה להגיע לכוכב הלכת ב-2021.