סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל

הנחיתה על הירח ומשימת אפולו 11

news Image
צוות אפולו 11, באז אולדרין, מייקל קולינס, וניל ארמסטרונג. קרדיט: NASA

 ומייקל קולינס הגיעו בכלל לירח המרוחק מאיתנו 384,400 ק"מ בממוצע? מה הם עשו שם ומדוע האנושות לא חזרה עדיין לירח לאחר שהסתיימה תכנית אפולו של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית?

 

איך מגיעים לירח? 

מבחינה טכנולוגית היציאה לחלל מכדור הארץ בכלל והגעה לירח בפרט היא אתגר כביר. כוח הכבידה שבזכותו אנחנו לא מרחפים באוויר, הוא אותו כוח שגם כובל אותנו אל כדור הארץ. כדי להתגבר על הכוח הזה ולצאת לחלל, עלינו לטוס במהירות של לא פחות מ- 40,270 קמ"ש! ואתם יכולים לשכוח מאמצעי תעופה כמו מטוס או כדור פורח, שכדי להתרומם מעל הקרקע עושים שימוש באוויר. בחלל, כידוע, אין אוויר. לכן, כדי להגיע לחלל אנחנו משתמשים בטיל גדול (הגז שנפלט מטה מהטיל בעצמה מייצר כוח דחף שמניע את הטיל בכיוון הנגדי, מעלה). וכדי להגיע לירח? טיל עוד יותר גדול. או במילים אחרות: טיל ה"סאטורן V", טיל עצום בגובה מעל מאה מטרים, ששקל כמעט 3,000 טון, ונשא את חלליות אפולו המאוישות לירח. 

 

אפולו 11 היתה החללית הראשונה שהגיעה בבטחה לירח, לאחר שהמריאה ב- 16 ביולי 1969. לאחר ההמראה, המשימה כללה מספר שלבים: 

  • הגעה למסלול סביב כדור הארץ ולאחר הקפה וחצי, המשך המסע לעבר הירח.
  • לאחר היפרדות מהטיל סאטורן V, תא הפיקוד והשירות (CSM) שבו שהו האסטרונאוטים מופנה אחורנית ב-180, כדי להתחבר לחרטום רכב הנחיתה הירחי (Lunar Module -‏ LM), שבאמצעותה הם עתידים לנחות על הירח.
  • בתום מסע שארך כמעט שלושה ימים, ב-19 ביולי 1969, אפולו 11 עם שלושת האסטרונאוטים שבתוכה מגיעה למסלול סביב הירח.
  • רכב הנחיתה מופרד מהחללית ולאחר שמחשב ההנחייה כמעט קרס ולא מעט תמרונים, ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין נוחתים על אדמת הירח בבטחה. השניים השאירו דגל והודעה למי שיבוא לשם אחריהם, סיירו, צילמו ולקחו מעט דגימות. לאחר כמעט יממה הם המריאו חזרה אל מייקל קולינס, שהמתין להם בתא הפיקוד.
  • הטיסה הביתה: רכב הנחיתה התחבר לתא הפיקוד ולאחר מכן שלושת האסטרונאוטים עשו את דרכם חזרה לכדור הארץ. אפולו 11 חדרה לאטמוספרה ב-24 ביולי וצנחה אל מימי האוקיינוס השקט.

 

האנשים הראשונים במשימת אפולו 11 לירח

מפקד אפולו 11 היה ניל ארמסטרונג, טייס קרב מהולל ומבריק. הדבר בא לידי ביטוי גם במהלך הנחיתה על הירח: כשהמחשב שהיה אמור לבצע את פעולת הנחיתה על הירח כשל, ארמסטרונג נטל על עצמו את ביצוע הנחיתה ועשה זאת באופן מושלם. באז אולדרין, שהיה האדם השני על הירח, היה אף הוא טייס אבל גם דוקטור לאסטרונאוטיקה שתרם למחקר שאפשר למעשה את תכנית אפולו. האדם השלישי בצוות היה מייקל קולינס, שנותר בתא הפיקוד והקיף את הירח בזמן שחבריו טיילו על הירח.

 

סקרנים לדעת עוד? הנה 11 עובדות שלא ידעתם על משימת אפולו 11 לירח >

 

המסע לירח לא נגמר בירח

הנחיתה על הירח היא ללא ספק אחד ההישגים המרשימים ביותר בתולדות האדם וניל ארמסטרונג לא הגזים כשהמשיל את אותו צעד קטן ראשון על הירח לצעד ענק עבור האנושות. הנחיתה הראשונה על הירח סיפקה למדע ידע רב על הירח שלא ניתן להשיג בשום צורה אחרת. ו תכנית אפולו בכללותה הניחה את הבסיס למסעות לחלל, לכוכבים רחוקים ואפילו למערכות שמש אחרות בעתיד הרחוק.

 

אבל לא רק מדע האסטרונומיה ותכנית החלל באופן כללי הרוויחה מהמסע אל הירח. תכנית אפולו כחלק מהמרוץ לחלל שהתנהל באותן שנים בין ארה"ב לברית המועצות, היווה זרז טכנולוגי בתחומים שונים. עולם המחשבים, ובעיקר תחום מזעור האלקטרוניקה ושיפור זיכרונות המחשב, התפתח במהירות בגלל צרכי התכנית; מערכות לניטור רפואי דוגמת מכשירי א.ק.ג ממוזער בעקבות המערכות שפותחו למעקב אחר בריאות צוות החללית ועוד.