כמדי שנה נחגג אתמול (שבת) יום החלל הסיני – חג חדש שהונהג במדינה מ-2016, לציון שיגור הלוויין הסיני הראשון דונגפנגהונג 1 ("המזרח הוא אדום") ב-24 באפריל 1970. גם השנה מעצמת החלל העולה ניצה את ההזדמנות להכריז על שורה של תוכניות שאפתניות, הכוללות משימת איסוף דוגמיות מאסטרואיד, ביקור בכוכב שביט, מגה-מערך לווייני ואפילו מערכת הגנה פלנטרית.
אחרי הירח, סין תנחת על אסטרואיד טרויאני של כדור הארץ
הוועידה הסינית לחלל נערכת בימים אלה בנאנג'ינג, בירת מחוז ג'יאנגסו, ולמבקרים ניתנה ההזדמנות לשזוף את עיניהם בהישג הגדול של סין מ-2020: דוגמיות הקרקע מהירח שהובאו במשימת צ'אנגה 5 – הראשונות מאז לונה 24 הסובייטית ב-1976. לסין הייתה שנה מרשימה מאוד בחלל, עם טיאנוואן 1, המשימה הסינית הראשונה למאדים, טיסת הבכורה של המשגר הכבד החדש הלונג מארץ' 5 והשלמת מערך הניווט הלווייני ביידו (המקבילה הסינית ל-GPS האמריקאי).
china-flag-moon.jpg
אבל בסין לא נחים על זרי הדפנה, ומביטים קדימה. במסגרת הוועידה הוכרז כי החלה בניית הגשושית ג'נגחה, שנקראת כך על שם מגלה הארצות הסיני מהמאה ה-15. הגשושית תשוגר ב-2024, תנחת, תקדח ותאסוף דוגמיות קרקע מהאסטרואיד קמו'ואליה. האסטרואיד הקטן, שהתגלה על ידי מצפה הכוכבים Pan-STARRS בהוואי ב-2016, הוא הקרוב, הקטן והיציב מבין שני האסטרואידים הטרויאנים של כדור הארץ, אותם גופים שמקיפים את השמש בתהודה מסלולית עם הארץ.
לאחר שתביא דוגמיות קרקע מקמו'ואליה לכדור הארץ, הגשושית ג'נגחה תיעזר בכבידת הארץ בתמרון של מקלעת כבידתית כדי לצבור מהירות לקראת היעד הבא: אלסט-פיזרו, אסטרואיד/כוכב שביט בחגורת האסטרואידים. העצם, שהתגלה ב-1979 ונחשב לאסטרואיד, צולם על ידי האסטרונומים אלסט ופיזרו ב-1996 כשהוא נראה עם זנב של שביט. הגשושית הסינית תפציץ את האסטרואיד/שביט אלסט-פיזרו במטרה לחשוף את פני השטח שלו, ולאחר מכן תפרוס ננו-מקפת וננו-נחתת שימפו את הרכב העצם, בדגש על מים, וינסו לפזר את המסתורין.
7968_Elst–Pizarro_Eso9637a (1).jpg
ציר סין-רוסיה ממשיך לעשות שרירים מול נאס"א-איס"א
אתמול הודיע מינהל החלל הסיני (CNSA) שהוא בחר במכון לחקר החלל של האקדמיה הרוסית למדעים לספק חלק מהמכשירים למשימה השאפתנית. זו אינה הפעם הראשונה שסין ורוסיה משתפות פעולה בחלל. למעשה, בשנות ה-50 היתה זו ברית המועצות שהזניקה את תוכנית החלל. בשנים האחרונות שיתוף הפעולה מתהדק, בין היתר על רקע המתיחות עם ארצות הברית.
רק בחודש שעבר חתמו מינהל החלל הסיני וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס על הסכם לבניית תחנת מחקר ירחית בינלאומית (ILRS), בין אם על הירח ובין אם במסלול סביב הירח. ההסכם, הכולל חקר מאויש של טייקונאוטים וקוסמונאוטים על פני הירח, בא על רקע התוכנית של נאס"א לבניית הלונר גייטוויי – תחנת חלל בינלאומית שתקיף את הירח ותהווה את הבסיס לתוכנית ארטמיס. רוסיה הודיעה שלא תיקח חלק בתחנה בהובלת נאס"א, וסין לא יכולה לקחת חלק שכן החוק האמריקאי אוסר על נאס"א לחתום על הסכמים בילטראליים עם סין, מחשש לגניבת טכנולוגיה. כך נוצר מצב ששני הגושים – סין-רוסיה וארה"ב-אירופה – מתכננים לבנות שתי תחנות מחקר על הקוטב הדרומי של הירח, השופע מרבצי קרח.
קראו עוד:
CNSA.jpg
במקביל, בשבוע שעבר אמר סגן ראש ממשלת רוסיה יורי בוריסוב כי ארצו עשויה לעזוב את תחנת החלל הבינלאומית עד 2025 – ומנהל רוסקוסמוס הבהיר כי בכוונת רוסיה לבנות תחנת חלל רוסית לאומית, שבנייתה תושלם עד 2030, אם הנשיא פוטין יאשר זאת. מאחר ששאר השותפות בונות על המודולים הרוסים, המהווים את ליבת התחנה, צעד כזה עלול לסכן את עתיד התחנה הבינלאומית – אבל כרגע לא ברור אם מדובר ברטוריקה בלבד. למעשה, ב-15 ביולי תשגר רוסיה מעבדה חדשה לתחנת החלל הבינלאומית. ואילו סין, שכאמור אינה שותפה בתחנת החלל הבינלאומית, תשגר – אולי עוד החודש – את המודל הראשון בתחנת החלל הלאומית שלה.
הכירו את ג'וז'ונג, הרובר הסיני על מאדים
כותרות נוספות מהוועידה הסינית לחלל כוללות תוכנית חדשה לבניית מגה-מערך לוויינים במטרה לספק אינטרנט מהחלל, בדומה לסטארלינק של חברת ספייס אקס. מערך הלוויינים הסיני יקיף 13,000 לווייני תקשורת. סין גם הודיעה כי תפתח מערכת הגנה פלנטרית שתיירט או תסיט אסטרואיד במקרה של סכנת פגיעה – בדומה למשימת DART/Hera של סוכנויות החלל האמריקאית והאירופית.
ולבסוף, בוועידה פורסם כי אזרחי סין הצביעו ובחרו את השם לרובר שמקיף בימים אלה את מאדים: ג'וז'ונג, על שם אל האש הסיני. הרובר, ששוגר במסגרת משימת טיאנוואן 1, נכנס למסלול סביב מאדים בפברואר השנה – וצפוי להתנתק מהמקפת ולנחות על פני כוכב הלכת האדום בחודש הבא. אם המבצע יצליח, סין תהפוך למדינה השנייה בהיסטוריה שמנחיתה רובר על מאדים, אחרי ארה"ב.