תחנת החלל הסינית מתרחבת: בלילה שבין שבת לראשון, סין שיגרה את משימת שנזאו 14 (מילולית: "מעבורת שמיימית") לתחנת החלל החדשה שלה, טיאנגונג 3 ("הארמון השמיימי") במטרה להוסיף שני מודולים חדשים המיועדים לשיגור ביולי ובאוקטובר.
הטייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) צ'ן דונג, ליאו יאנג וקאי זוזה שוגרו מנמל החלל וונצ'אנג שבאי האינאן שבדרום המדינה על גבי משגר מסוג לונג מארץ' 2F. שש שעות לאחר השיגור, השלושה עגנו בהצלחה במודול טיאנחה ("הרמוניה שמיימית"), מודול הליבה של תחנת החלל הסינית הראשונה, בגובה של כ-370 ק"מ מעל פני הים.
בדצמבר: שישה טייקונאוטים סינים יאכלסו את התחנה
בצורתה השלמה, טיאנגונג 3 תורכב משלושה מודולים במשקל של 66 טון. המודול טיאנחה יספק להם את מערכות החיים, החשמל וכן את מערכת ההנעה הנדרשת כדי להישאר במסלול. שני המודולים האחרים ישמשו למגורים ולמעבדות. הטייקונאוטים יערכו שורה של ניסויים מדעיים בטיאנגונג 3, בתחומים כמו אסטרונומיה, מיקרו-כבידה וטכנולוגיות חלל.
640px-Tiangong_Space_Station_Rendering_2021.10.jpg
הטייקונאוטים החדשים בתחנת החלל הסינית יפקחו כאמור על הוספת שני מודולים, וונטיאן ("המסע לשמיים") ומנגטיאן ("חלומות שמיימיים"), המיועדים לשיגור ביולי ובאוקטובר - בהתאמה. לאחר הגעת המודולים, הטייקונאוטים, יחד עם צוותי הקרקע, ישתמשו בזרוע הרובוטית של הטיאנחה כדי להזיז את המודולים מנקודת העגינה בקדמת התחנה לירכתיים. כך תושלם צורת ה-T של התחנה השלמה.
מאחר שהמודול וונטיאן הוא מודול המגורים של הצוות, צוות החללית שנזאו 14 יהיה הראשון לישון במגורים – ולא בחללית העגונה, השנזאו עצמה. בהמשך צפויים הטייקונאוטים להתקין ציוד נוסף בתוך ומחוץ לתחנה, לצאת להליכות חלל ולערוך שורה של ניסויים מדעיים במיקרו-כבידה.
אם הכול ילך כשורה, הטייקונאוטים של משימת שנזאו 14 צפויים לברך את השלישייה הבאה של טייקונאוטים – והראשונה שתתקבל בתחנת החלל השלמה – בסוף השנה הנוכחית. כך, לכמה ימים, תחנת החלל הסינית תאייש שישה טייקונאוטים. בינתיים, חללית השנזאו 15 עומדת מוכנה על כן השיגור בנמל החלל וונצ'אנג. במקרה של תקלה בחללית השנזאו 14 – החללית האוטומטית תטוס לתחנה ותחלץ את אנשי הצוות.
6787041.jpeg
תחנת החלל הסינית: יישוב קבע בחלל
תחנת החלל הראשונה בהיסטוריה הייתה סליוט 1 של ברית המועצות, ששוגרה ב-1971 והחזיקה מספר חודשים במסלול. סקיילאב האמריקאית הייתה נוכחות הקבע הרצינית הראשונה של האנושות בחלל, בין השנים 1973 ל-1979. ב-1998, אחרי התמוטטות ברה"מ ולקראת שריפתה באטמוספרה של תחנת החלל הרוסית מיר, סוכנויות החלל של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, קנדה ויפן שיגרו את תחנת החלל הבינלאומית – תחנת החלל הפעילה היחידה, שמאוישת בקביעות מאז שנת 2000.
ב-2011 הפכה סין למעצמה השלישית בעולם ששיגרה תחנת חלל. טיאנגונג 1 אוישה לסירוגין, ושימשה בעיקר לתרגול עגינה בחלל לקראת תחנת הקבע הגדולה טיאנגונג 3. התחנה הקטנה, בעלת מודול אחד שהתחבר לחלליות שנזאו מאוישות, עלתה על הציפיות והמשיכה להקיף את כדור הארץ עד 2018, אז היא התרסקה באוקיינוס לאחר סיום תפקידה. ב-2016 שוגרה טיאנגונג 2, שמטרתה הייתה לבדוק את העגינה האוטומטית של חללית האספקה החדשה טיאנז'ואו ("ספינה שמיימית"). התחנה נפלה אף היא לכדור הארץ ונשרפה באטמוספרה ב-2019.
burning_station.jpg
טיאנגונג 3 היא סיפור אחר לגמרי. התחנה צפויה להיות פעילה במשך עשור, לכל הפחות, ואף הכריזה כי היא תפתח את הגישה אליה לחברות מסחריות. גודלה כגודל תחנת החלל הרוסית מיר, ומסתה כחמישית מתחנת החלל הבינלאומית, כאשר בהמשך ניתן יהיה לצרף לה עוד שלושה מודולים – ובכך להכפיל את שטחה. בנוסף, ב-2024 תשגר סין תשגר את טלסקופ החלל הראשון שלה שונטיאן – בעל קוטר דומה לטלסקופ החלל האבל – שניתן יהיה לחברו לתחנת החלל למשימות אחזקה ותיקונים.
עוד לא ברור אם סין תפתח את דלתות התחנה לאסטרונאוטים ממדינות אחרות, אך ניסויים בינלאומיים יערכו בטיאנגונג 3 באמצעות שיתוף הפעולה בין סוכנות החלל המאוישת של סין (CMSA) והמשרד לענייני החלל של האו"ם (UNSOOA). יצוין כי סין רצתה בעבר להצטרף לתחנת החלל הבינלאומית, אלא שב-2011 העביר הקונגרס האמריקני חוק האוסר על נאס"א לשתף פעולה עם תוכנית החלל הסינית – מחשש לגניבת טכנולוגיות שישמשו לפיתוח נשק.