ביום חמישי, 29.9, הגשושית ג'ונו של נאס"א ביצעה יעף סמוך לירח אירופה של כוכב הלכת צדק. הגשושית, שחוקרת את מערכת צדק מאז 2016, טסה במרחק של 352 ק"מ בלבד מפני השטח של אירופה, במהירות מסחררת של 23.6 ק"מ לשנייה. זוהי הפעם השלישית בהיסטוריה שבה חללית מתקרבת לירח המסקרן. הפעם האחרונה הייתה כשהגשושית גלילאו ביצעה יעף ממרחק דומה בשנת 2000.
אירופה הוא הירח השני והקטן מבין ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק, שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב-1610, וגודלו כגודל הירח של הארץ. אירופה מכוסה קרח, ופני השטח שלו אינם מצולקי מכתשים, אלא החלקים ביותר בכל מערכת השמש. דבר זה מעיד על שינוי והתחדשות מתמידים של פני השטח. כאן, בכדור הארץ, שינויים אלה נובעים מתנועת הלוחות הטקטוניים ואילו באירופה, ככל הנראה, מנדידת הקרחונים. הדבר הוביל להשערה לפיה בעומק של כ-10 ק"מ מתחת למעטה הקרח ישנו אוקיינוס גלובלי של מים נוזלים, שעומקו לפי הערכות כ-100 ק"מ. קיומם של מים נוזליים אולי נשמע מוזר, במקום כה מרוחק מהשמש, אבל מדענים חושבים שכוחות הגאות והשפל צדק הם מספיק חזקים כדי לשמור על החום הדרוש בשל כך.
אירופה נחשב כיום לאחד המועמדים המובילים לקיומם של חיים במערכת השמש, לצד מאדים, שכנו אנקלדוס וירחו של שבתאי – טיטאן. בתמונות שצילמה מצלמת JunoCam באזור קו המשווה ניכרים "השטחים הכאוטיים" המאפיינים את פני אירופה, כלומר שילוב לא סדיר של רכסים, בקיעים ומישורים. התמונות הללו של אירופה הן החדות ביותר שצולמו אי פעם, ברזולוציה של עד ק"מ אחד לפיקסל. מדענים ישוו כעת את התצלומים החדשים לאלו שצילמה הגשושיות גלילאו וויאג'ר, ויבדקו כיצד פני השטח של הירח השתנו לאורך השנים.
בנוסף, בזמן היעף מדדו חיישני הגשושית השונים את עובי מעטה הקרח, את הרכב פני השטח, את היונוספירה של אירופה ואת האינטראקציה שלה עם השדה המגנטי של צדק –ומדענים מקווים שהנתונים שנאספו יעזרו לתכנן טוב יותר את משימות האירופה קליפר של נאס"א ו-JUICE של סוכנות החלל האירופית, שישוגרו ב-2024 וב-2023, בהתאמה.
טיסת היעף המוצלחת של ג'ונו סמוך לאירופה מגיעה שנה אחת אחרי היעף בגנימד, ירח גליליאני אחר של צדק המכוסה קרח ובעל פוטנציאל לחיים, וב-2023 וב-2024 צפויה הגשושית לערוך יעף גם סמוך לירח הגליליאני הקרוב ביותר לצדק – הירח איו, שהוא העולם הפעיל ביותר געשית בכל מערכת השמש.
