על רקע קריאות לחרם שמגיעות ממקומות שונים בעולם, מגיעה נקודת אור דווקא מהאו"ם: סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע תחתום היום (חמישי) על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי חלל עם משרד האו"ם לענייני חלל. ההסכם מקנה בסיס משפטי לשיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל לאו"ם.    ההסכם ייחתם היום בביקורו של מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עידו שריר בוינה, ובמסגרת קבלת פנים לקראת כינוס החלל העולמי שיתקיים בירושלים באוקטובר הקרוב, כנס יוקרתי שיביא לישראל אלפי משתתפים ונציגי מתעשיית החלל העולמית.

מה קורה כאשר מחברים מהנדסים בתעשיית החלל עם תלמידי חטיבות ותיכונים? מערכת חדשנית להגנה מפני מטאוריטים, לוויין ייעודי לאיתור וזיהוי מוקשים ועוד. שיתוף פעולה חדשני, שמתקיים בשנתיים האחרונות  בין תעשיידע, תעשייה אווירית, מדעטק ו- SpaceIL, מביא את התעשייה לבתי הספר ויוצר כר פורה לרעיונות ופתרונות יצירתיים. חלק מהרעיונות והפתרונות הללו יוצגו מחר (יום רביעי, 3.6), ביריד במדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה.

בחג השבועות, בתאריך 23 במאי השנה, הגיע כוכב הלכת שבתאי לניגוד (מצב בו הוא ימצא מול השמש, כאשר כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש). באותו יום, נמצא שבתאי גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, ומרחקו היה 1.34 מיליארד ק"מ (8.9 יחידות אסטרונומיות).

במקביל לתחרות שליחת החללית לירח, Google Lunar X Prize, חברת גוגל הכריזה לאחרונה על Moonbots, תחרות המיועדת לבני נוער חובבי חלל ורובוטיקה. המשתתפים, קבוצות של שניים עד ארבעה בגילאי 8 עד 17, יתחילו בהכנת סרטון וידאו בו הם יסבירו מה בירח מעורר בהם השראה. 30 הקבוצות שיעפילו לשלב השני יעצבו דגם של סביבה ירחית ולתכנן משחק משימות עבור רובוט שיסופק מאחת החברות המשתתפות בתחרות ה- Lunar X Prize.

תחום הניווט הלווייני שהוגדר על-ידי האיחוד האירופי כענף קריטי מבחינה אסטרטגית ומסחרית, מצוי במרכזו של מרוץ החלל הבין-לאומי. התחרות העולמית שנפתחה החודש מזמינה יזמים להציע יישומים טכנולוגיים מגוונים לשימוש בפלטפורמה שעתידה לספק מערכת הניווט האירופאית "גלילאו" שבאחרונה שוגרו עוד שני לוויינים במסגרתה והיא עתידה להגיע למבצעיות מלאה ב-2028. את  התחרות הבין-לאומית מובלים בארץ ISERD (המנהלת הישראלית למו"פ האירופי) וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

מים, ככל הידוע לנו, הם תנאי סף להיווצרות חיים ולכן, גם המפתח לחיפוש אחר חיים אחרים ביקום הוא, בראש ובראשונה – מים. כעת גילה צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת הרווארד כי ביקום הקדום היו הרבה יותר מים משסברו המדענים עד היום.

אם אתם נמצאים בתהליך פיתוח מוצר טכנולוגיה או שירות בתחום החלל, אתם אצלנו על המפה- סוכנות החלל הישראלית פונה לבקשת מידע אודות פרויקטים בתעשיית החלל כדי לגבש את האופן, התחומים והיקף המשאבים שיושקעו בתחומים אלו בשנים הקרובות על ידי הסוכנות. זאת על מנת לעודד את הגופים העוסקים בתחום החלל האזרחי בארץ להעמיק ולהרחיב את מעגל העוסקים בתחום החלל האזרחי ולהמשיך ולפתח את מוסדות המחקר ותעשיית החלל המקומית.    תחומי העיסוק בחלל האזרחי ברחבי העולם מתפתחים במהירות בשנים האחרונות.

אחת מאורחות הכבוד של יום המדע הישראלי הקרוב, שיתקיים ב- 12.5.15 בהובלת משרד המדע, היא לא אחרת מאשר SpaceIL- העמותה הישראלית המתכוונת להנחית חללית על הירח. בנוסף להרצאות וסדנאות מגנטים חווייתיות, SpaceIL תעביר גם שיעור מקוון אודות תעלומת השדה המגנטי של הירח.

לקראת יום המדע הישראלי בהובלת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שיערך ביום שלישי ה-12 במאי, בואו לקבל הצצה לאחד הפרויקטים המלהיבים והחדשניים בתחום החלל בארץ, אשר מנוהל ומתוכנן על ידי תלמידים בני 16 – 17: מיקרו-לוויין שנועד לחקור את האטמוספירה של כדור הארץ.    עשרה חודשים חלפו מאז לוויין דוכיפת 1 שוגר לחלל בהצלחה, הישג חסר תקדים בתחום הלוויינות הזעירה, במיוחד לאור העובדה שהינו פרי מחקר ופיתח של תלמידי תיכון (המ

כנס החלל העולמי (IAC), אחד האירועים החשובים בעולם בתחום החלל, מגיע לירושלים באוקטובר השנה ויובל על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל. בכינוס האביב של ועדת ההיגוי הבינלאומית של הפדרציה (IPC Spring Meeting), שהתקיים בשבוע שעבר בפריז נבחרו המחקרים שיוצגו בכנס. לכנס הוגשו שיא של 132 תקצירי מאמרים ישראלים בנושאים שונים – מחינוך והעשרה ועד למאמרים מקצועיים בתחום החלל ואלפי תקצירים מהעולם כולו שמתחרים על ההזדמנות להציג את עבודתם  בכנס בירושלים.

מהו אורכה של היממה על כוכב הלכת שבתאי? לכאורה מדובר בשאלה בסיסית בחקר החלל: עבור מרבית כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, אורך היממה הוא נתון פיזיקלי ברור וחד משמעי. אך בשבתאי המצב שונה ואפילו היום, בשנת 2015, אין בידי המדענים מידע ודאי בנוגע לזמן הסיבוב העצמי – המהווה את אורך היממה – של כוכב לכת זה.

מאה שנים  לאחר שאיינשטיין הציע את תורת היחסות נמצאה הוכחה נוספת לתיאוריה זאת.

לראשונה מזה שנתיים, ביום שישי הקרוב, יהיה ניתן לחזות מישראל בליקוי חמה.

התאריך להגשת התקצירים המדעיים לכנס ה- IAC הוארך ל- 5.3.2015. לקראת כנס ה- IAC, כנס האסטרונאוטיקה הבין-לאומי היוקרתי שיתקיים השנה בירושלים, הוגשו כבר אלפי הצעות מרחבי העולם להצגת פרויקטים ומחקרים בתחום החלל. אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין בבמה חד פעמית להציג באחד הכנסים החשובים בעולם בתחום חקר החלל ותעשיותיו, להגיש תקציר מדעי עד יום חמישי, ה- 5 במרץ.