חורים שחורים הם תופעה המציתה את הדמיון. יש בכוחם לשנות את המרחב והזמן כפי שאנחנו מכירים אותם, ותיאורטית, הם יכולים לאפשר פנטזיות כמו מסע בזמן, וקפיצות דרך "חורי תולעת" לעולמות רחוקים. אבל מהו בעצם חור שחור? לכל גוף בעל מסה יש כוח כבידה. לכם, למחשב שלכם, ובעצם לכל חפץ שאתם מכירים. ככל שמסה של גוף גדולה יותר, כך כוח הכבידה שלו גדול יותר. לכדור הארץ כוח כבידה המדביק אותנו אליו, אחרת היינו מרחפים לנו אל עבר החלל. לשמש כוח כבידה השומר את כדור הארץ במסלול סביבה. כוח הכבידה של חור שחור הוא כה עצום – שאין דבר המצליח להימלט מפניו, אפילו לא האור... ואם אין אף לא קרן אור אחת המצליחה להימלט החוצה מפני הגוף הענק הזה – זהו חור שחור.
חור שחור יכול להיווצר בכמה דרכים. ייתכן שאחת מהן היא כתוצאה מקריסה של כוכב מאוד מסיבי בשלבי חייו האחרונים. בשלבים אלו נפסק ההיתוך הגרעיני בליבת הכוכב, והיא קורסת. כיום יש כמה תיאוריות המסבירות את אופן היווצרותם של חורים שחורים כאשר כוכב מסיבי מאוד מת. ברוב המקרים, תגרום קריסת הליבה להתפוצצות אדירה, שאנו מכנים סופר-נובה, וליצירתו של כוכב נויטרונים. אולם יש הסבורים שלעתים מסת הכוכב כה גדולה וכוחות הכבידה שלו כה אדירים, עד כדי שקריסת הליבה אינה מסוגלת להעיף את הכוכב, ובמקום שתתרחש סופר-נובה – נוצר חור שחור.
ישנם חורים שחורים ענקיים, שהמסה שלהם גדולה ממסת השמש שלנו פי מאות מיליונים ולעתים פי מיליארדים! אלו חורים שחורים המצויים במרכזי גלקסיות. ל"יצורים" אלה תיאבון עז והם בולעים כוכבים אומללים החולפים בקרבתם, לעתים כמה כוכבים בשנה. חלק מהחומר הנופל לאותם חורים שחורים מגיע לטמפרטורה של מיליוני מעלות ופולט אנרגיה עזה כל כך, שבאמצעותה אנו מצליחים לאתר את אותם חורים שחורים ענקיים.
הזמן הוא מושג פשוט וברור בחיי היום-יום שלנו. יש לנו עבר, הווה ועתיד, ונדמה לנו שאנחנו יודעים טוב מאוד להגדיר את היחס ביניהם, מה היה קודם, מה משפיע על מה... אבל אנחנו טועים בגדול! המהפכה שהוביל איינשטיין כשפרסם את תורת היחסות, הראתה כי גם הזמן הוא דבר יחסי. הוא מושפע בין היתר מהמהירות שבה נמצא הגוף, ומכוחות הכבידה הפועלים עליו. ככל שגוף נתון לכבידה חזקה יותר, הזמן שלו נע לאט יותר. חור שחור הוא בעל כוח כבידה כה עז, עד כי הוא מעקם את עצם המרחב סביבו. אחת ההשלכות של כך היא שאילו יכולנו להתקרב לגבולו של חור שחור, הזמן שלנו היה נע יותר ויותר לאט. לו הגענו ממש לגבולו של החור השחור – הזמן היה עוצר מלכת, ומי שהיה צופה בנו מהצד היה רואה אותנו קפואים בזמן.
