חברת אסטרוסקייל לניקוי פסולת החלל המצטברת במסלול סביב כדור הארץ שוגרה היום (שני) בבוקר משימת הדגמה ראשונה בשם End of Life Services by Astroscale-demonstration, או ELSA-d.
המשימה מורכבת מחללית שירות במשקל 175 ק"ג ומלוויין המדמה את לוויין הלקוח במשקל 17 ק"ג, כאשר הלוויין מצופה בלוחית פרומגנטית. מרגע שיגיעו למסלול, חללית השירות והלוויין ייפרדו. בשלב השני החללית והלוויין ייפרדו, והחללית תזהה, תאתר ותיצמד ללוויין. בשלב השלישי של ההדגמה, החללית תלכוד את הלוויין באמצעות מנגנון לכידה מגנטי – הן כשהלוויין יציב והן כשהוא מסתחרר – ותפיל אותו חזרה לשריפה מבוקרת באטמוספרה. כך, חברת אסטרוסקייל מקווה להוכיח את היכולת שלה לנקות את החלל הקרוב לכדור הארץ מלוויינים וחלקי לוויינים שיצאו מכלל שימוש ומכלל שליטה הפכו לפסולת חלל.
שני החלקים שוגרו אתמול לחלל על גבי משגר רוסי סויוז מנמל החלל בייקונור שבקזחסטן. כדי לדרדר לוויין ממסלול בגובה של 550 ק"מ מעל פני הים יידרשו שנים רבות, ועד כעשור, אבל באסטרוסקייל מעריכים שההדגמה העיקרית תיערך כשנה, ולאחר מכן תשוגר משימה מבצעית ראשונה לניקוי החלל – כלומר חללית שירות שתפיל לוויינים ישנים.
השליטה במשימת ELSA-d תיערך ממרכז הבקרה הראשון של הסטרטאפ היפני בבריטניה – ובכלל מרכז הבקרה הראשון בעולם המוקדש למתן שירותים במסלול. ממשלת בריטניה, השואפת להפוך לשחקנית מרכזית בשוק הגדל של פינוי פסולת ותדלוק לוויינים ישנים, העניקה לאסטרוסקייל מענק על סך 5.9 מיליון דולר על מנת לבנות את המרכז הלאומי לבקרת משימות שירות במסלול בהארוול, אוקספורדשייר.
קראו עוד:
- מה היה האסון הסביבתי החמור ביותר בתחום פסולת החלל?
- חללית נאלצה לחמוק מהתנגשות עם לוויין סטארלינק של ספייס אקס
- האם אפשר לחמוק מפסולת חלל?
- איך אפשר להגן על לוויינים מפני פסולת חלל?
- מהם הפתרונות לאיסוף פסולת החלל?
אילו הדינוזאורים היו משגרים לוויין – הוא עדיין היה בחלל
לפי UNOOSA, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון, 2,700 הלוויינים הפעילים המקיפים היום את כדור הארץ חולקים את החלל עם 8,800 טון פסולת, קטנה כגדולה: חלקי משגרים (1,950), לוויינים שיצאו מכלל שימוש (2,850), שרידים גדולים מ-10 ס"מ (34,000), שרידים גדולים מ-1 ס"מ (900,000) שרידים בגודל של בין 1 מ"מ ל-1 ס"מ (128 מיליון) ושאר שרידים עצמים בלתי-מזוהים (21,000).
במהירות של 28,000 קמ"ש, מספיקה חתיכת אלומיניום בגודל של 1 ס"מ כדי להפיל לוויין או, חס וחלילה, לפגוע באסטרונאוט. כך, למשל, ב-2009 התנגש לוויין רוסי ישן בלוויין תקשורת של חברת אירידיום – התנגשות שהפכה שני עצמים לאלפי עצמים קטנים יותר, מה שמגדיל את הסיכון להתנגשויות נוספות בעתיד, בתגובת שרשרת שנקראת אפקט קסלר.
האטמוספרה של כדור הארץ משתרעת הרחק לחלל, גם אם בריכוזים הולכים ופוחתים, ולוויינים ישנים (וכל עצם אחר במסלול) מאבד גובה כתוצאה מגרר אטמוספרי – ולבסוף נשרף באטמוספרה. הבעיה היא שתהליך זה אורך זמן רב: לוויין בגובה של עד 500 ק"מ ייפול חזרה לכדור הארץ בתוך 25 שנה, לוויינים בגובה של עד 800 ק"מ ייפלו חזרה רק כעבור 100-150 שנה, לוויינים בגובה של עד 1,200 ק"מ יישארו בחלל למשך 2,000 שנה ואילו לוויינים במסלול גאוסטציונרי, בגובה של עד 36,000 ק"מ, ייפלו רק בחלוף עשרות מיליוני שנים. ואילו בצד השני של המשוואה, ב-2020 בלבד שיגרה האנושות 1,079 לוויינים וננו-לוויינים חדשים למסלול.
i6yckt00gzgm0hzsy2bh.0.0.jpg
אסטרוסקייל היא חברת החלל היחידה בעולם שעוסקת באופן בלעדי במציאת פתרונות להארכת חיי לוויינים ולהפלת לוויינים שיצאו מכלל שימוש. החברה אמנם נוסדה ב-2013 ביפן, אבל יש לה שלוחות בבריטניה, בארה"ב, בסינגפור ובישראל. ב-2020 קנתה אסטרוסקייל את הסטרטאפ הישראלי אפקטיב ספייס, שנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. אסטרוסקייל ישראל נחשבת בין החלוצות העולמיות בתחום שירותי הלווייני בחלל, והיא ממשיכה לפתח את ה-Space Drone – חללית שירות שנצמדת ללוויינים במסלול, מתקנת את מסלולם וכך מאריכה את חייהם.
.